ביום ראשון, כ"ה ניסן, יצאה לאוקראינה משלחת רבני 'ועד הרבנים למקומות הקדושים', המפקחת על פעילות אגודת אהלי צדיקים ברחבי העולם. במסגרת המשלחת יצאו הרבנים הרה"ג חיים יהודה רבינוביץ אב"ד ירושלים, הרה"ג חיים אלעזר שיינברגר והרה"ג מאיר סירוטה מו"צ בהעדה החרדית, יחד עם הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאי, יו"ר אגודת אהלי צדיקים.
מטרת הנסיעה היתה לבקר במוקדי פעילות האגודה באוקראינה, על מנת לבחון את הבעיות ההלכתיות והאחרות בפניהן עומדת האגודה בשטחי פעילותה.
אולם, מטרת הנסיעה העיקרית הייתה ביקור בבית הקברות העתיק בעיר שאריגרד שבאוקראינה, שניצב לאחרונה בפני סכנת חורבן נורא.
סמוך לבית הקברות בשריגרד ניצב מנזר, שאנשיו החליטו לבנות סמוך אליו 14 בתי תיפלה קטנים וצידם שתי וערב גדול, לסימון "דרך אותו האיש" ימ"ש, שמסלולה עובר דרך בית הקברות היהודי העתיק.
וכך, ביום בהיר, גילו יהודי שאריגרד יסודות לשתי בתי תיפלה שכאלה, שאחד מהם נבנה על קברים בתוך שטח בית הקברות היהודי. הם פנו מיד ליו"ר אהלי צדיקים, הר"ר ישראל מאיר גבאי, שיצא מיד למקום, וניסה גם להפגש עם ראש העיר על מנת לעצור ולבטל את הבניה, ואף התחייב לבנות גדר סביב בית הקברות שמצבו מוזנח מאוד, אולם למרות המאמצים, דומה היה כי לא ניתן לעצור את הבניה.
משכך, הוחלט כי במסגרת נסיעתם הקרוב, ירדו רבני ועד הרבנים לבית הקברות, יפגשו עם ראש העיר וידרשו ממנו את עצירת הבניה ואת הפסקת חילול בית הקברות.
בתחילה נראה היה כי ראש העיר מתחמק מקיום הפגישה, אולם, לאחר ששוכנע כי סירובו יותיר רושם רע מאוד, הופיע ראש העיר בשטח, שם נפגש עם הרבנים.
הוא פתח ואמר כי דברי ימיה של העיר שלובים בדברי ימי יהדות אוקראינה, וכי עירו היא היחידה שבכניסה אליה מוצב שלט בלשון הקודש. אולם, אמר, בשל הפרדת הדת מהמדינה באוקראינה הוא אינו יכול לכפות על מנזר להפסיק בניה, אלא אם כן יש הצדקה חוקית לכך.
לשאלת הרבנים איזו הצדקה טובה יותר ישנה מאשר העובדה כי זהו מקום מנוחתם האחרונה של רבבות יהודים, וכי זהו שטח בית קברות יהודי, השיב ראש העיר כי אכן, הוא מסכים עם הטענה לחלוטין, אלא שמבחינה חוקית אין השטח מוגדר כבית קברות.
בסיכומה של הפגישה, סוכם כי ראש העיר יעצור את העבודות עד להסדרת מעמד בית הקברות, בתנאי שהשטח יגודר וינוקה כראוי לבית קברות "שכרגע נראה כאילו אינו מענין איש", כדבריו, רח"ל. למרות המצב הכלכלי החמור, התחייבה אגודת אהלי צדיקים לבנות גדר סביב בית הקברות ולנקותו.
בסיום הפגישה הודה ראש העיר לרבנים על בואם וחזר על התחייבותו לעצור את הבניה ולסייע בהסדרת מעמדו של בית הקברות.
* * *
במסגרת סיורם, ביקרו רבני הועד גם במרכזי פעילות אגודת אהלי צדיקים במז'בוז', שם בדקו את כשרות העירוב והמקווה וקיימו תפילה על ציון הבעש"ט למען התורמים לפעילות האגודה להצלת בתי קברות ברחבי העולם; ביאמפול, שם התבקשו לסייע בצדדים ההלכתיים של בניית מקוה הנבנית על ידי אנשי עסקים יהודיים במקום; בצ'צ'לניק, בקהילה היהודית בשדה לבן אצל רבה של העיר השליח הרב מאיר הולצברג שליט"א; אצל רבה של ויניצא הרב שאול הורביץ שליט"א שם דנו בשאלות גירות, בטארשא, ובקהילות נוספות.
בליל יום שני ג' אייר, שבו הרבנים ארצה, לאחר שבוע גדוש פעילות למען הצלת עברה המפואר של יהדות אוקראינה המעטירה ולמען הצלת בתי הקברות היהודיים שבה, הנתונים בסכנה תמידית.
שאריגרד היהודית: תעודת זהות
הישוב היהודי בשאריגרד (כיום: שרהורוד, במחוז ויניצא), החל עם יסודה של העיר, בסביבות שנת ש"מ, כעשר שנים לאחר מכן הוקם בית הכנסת הגדול והמבוצר של העיר, בסביבות שנת ה'שמ"ט.
בין גדולי העיר נמנו הרה"ק בעל התולדות, ששימש בה בדיינות עד שגורש לאחר שהתקרב לבעש"ט הקדוש; הרה"ק רבי דוד צבי אויערבאך המכונה "רבי דוד צבי הגדול" (חמיו של הרה"ק רבי נתן מברסלב); והרה"ק רבי נתן מברסלב שהתגורר בה במשך תקופה, ובין רבניה היו רבי משה אלחנן הלפרין, רבי משה מאך (בנו של בעל ה'עמודי שש'), רבי אברהם ורבי דוד ז'אק ועוד.
בגזרות ת"ח ות"ט גרו בעיר כ-300 יהודים, שכולם נהרגו, אולם הישוב היהודי בעיר התחדש ומשך שנים ארוכות היוו היהודים רוב בין תושבי העיר, וערב מלחמת העולם השניה הם מנו למעלה מ-90 אחוזים מתושביה (למעלה מ-3500 יהודים, אליהם נוספו כמספר הזה מגורשים מעיירות האזור, שגורשו אליה על ידי הנאצים ורוכזו בגטו), מאות מהם נרצחו בשואה האיומה.
הצילו את שריגרד!
עלות גידור בית הקברות בשאריגרד, בו תלויה הצלת בית הקברות ועליו התחייבה האגודה, היא עצומה. לתרומות לסיוע להקמת הגדר ולניקוי בית הקברות ניתן לפנות לאגודת אהלי צדיקים בטל: 1599-50-59-60 או באתר באמצעות טופס מאובטח. לחצו כאן לתרומה