מגדולי תלמידי הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע ומנחילי מורשתו * בית הקברות בהייסין נחרב כולו עד היסוד ולא נותר ממנו זכר * אגודת 'אהלי צדיקים – גדר אבות' רכשה את השטח מהעירייה והקימה מצבות זכרון על חשוביה ונכבדיה של הייסין
רבי ראובן יוסף התגורר בכפר הייסין, בו גרו עוד חסידים של רבי נחמן מברסלב. רב העיירה נהג להתנכל להם בכל הזדמנות, והם היו מתאוננים לפני רבי נחמן על כך. פעם אחת, לאחר שרבי ראובן יוסף תינה צערו וצער חבריו על הסבל שמסב להם הרב, אמר לו רבי נחמן: "לך ועמוד ליד פתח בית הרב, ועל כל שאלה שיפסוק, אמור לשואל שיחזור לרב ויאמר לו שאמרת כי ההיפך הוא הנכון, ואל תעיין כלל אם צודק אתה אם לאו, רק תסמוך עלי".
רבי ראובן יוסף האמין ברבו הק' ועשה בדיוק כהוראתו, גם במקרים בהם לא זכר את פסק ההלכה בנידון. הוא היה שואל את באי בית הרב: "מה פסק הרב?" ולמשמע התשובה היה אומר להם: "הדין הנכון הוא להיפך"… העיירה רעשה על כך, ולאחר שעיינו הלומדים בכמה מפסקי הרב, גילו כי אכן טעה בהוראותיו והכשיל את הרבים. הרב נאלץ לברוח מהעיירה מחמת הבושה.
עוד מסופר, כי אחד מגדולי המתנגדים בהייסין רדף קשות את חסידי ברסלב ובמיוחד את רבי ראובן יוסף, עד שגרם לו קלקול בשלום ביתו. בראש השנה הגיע רבי ראובן יוסף כתמיד, לרבי נחמן. לאחר ראש השנה נאלץ להישאר ולא לנסוע לביתו, עקב הפחד מפני הצפוי לו בעירו. במשך שנה שלימה לא שב לביתו. לאחר יום כיפור של השנה הבאה, אמר לו רבי נחמן שהוא כבר יכול לחזור לביתו, כי אותו מתנגד כבר אינו בחיים, בהוסיפו: "אמנם כתוב 'גם ענוש לצדיק לא טוב', אולם משמיים נלחמו בעדי".
ביתו של רבי ראובן יוסף בהייסין שימש כאכסניה של תורה להרה"ק רבי נתן מברסלב זי"ע ולחסידי ברסלב, ובדרכם לאומן היו לנים אצלו. בספר 'ימי מוהרנ"ת' (חלק ב' עמ' כ') מספר מוהרנ"ת, כי בטבת תקפ"ב נסע מברסלב לאומן, ועקב השלג הכבד שָבַת בהייסין: "ביום ראשון אכלתי שם באכסניא שלי אצל רבי ראובן יוסף סעודת שחרית".
שנה אחת, כשנסעו חסידי ברסלב לאומן לקראת ערב ראש חודש ניסן, וכדרכם הגיעו לבית רבי ראובן יוסף, מצאוהו שוכב חולה במיטתו מבלי יכולת לטעום מאומה או לדבר, ונראה היה שהוא קרוב למיתה. ליבם דווה מאוד לראותו כך והם קיבלו על עצמם שמיד בבואם לציון רבי נחמן מברסלב, יעתירו בעדו. וכן עשו, ובחסדי שמיים נתקבלה תפילתם. רבי נחמן מטולטשין, אחיינו של רבי ראובן יוסף – שגדל בביתו לאחר שהתייתם מהוריו – סיפר, שעמד ליד מיטת דודו וכיוון ממש בשעה שעמדו החסידים בבוקר על ציון רבי נחמן בתפילה עבורו, הבחין אצלו בשינוי לטובה, ומאז ואילך שב לאיתנו.
על חידושה של המצבה החשובה, מספר יו"ר אגודת 'אהלי צדיקים – גדר אבות' הרב ישראל מאיר גבאי שליט"א:
"גורלו של בית הקברות בכפר הייסין יכול היה להיות כמו עוד מאות בתי קברות ברחבי אוקראינה והסביבה, שנהרסו לגמרי בלי שיישאר מהם זכר קלוש. מקומות זנוחים כאלה נשכחים גם על ידי הארגונים הגדולים שמתעסקים בשיפוץ ובגידור בתי קברות, היות והם מעדיפים להתעסק עם בתי קברות קיימים שצריכים שיפוץ וגידור, אין להם כוח וזמן להתמודד עם משא ומתן מול גורמים בעירייה המקומית, לחקור את מיקומו של בית הקברות שנהרס ונכחד, לגאול את הקרקע ולהעמיד גלעד למאות היהודים שהיו טמונים כאן, ללא זכר כיום".
"תהלה לא-ל", מציין הרב ישראל מאיר גבאי בסיפוק רב, "זכיתי במהלך עשרות בשנים שאני מתעסק בשיפוץ ושימור בתי קברות עתיקים, לגלות בתי קברות נזנחים כמו אלה ולצאת למאבק רשמי על גאולת הקרקע הנגזלת. אם ניקח לדוגמה את בית הקברות בהייסין, הרי שאין שם זכר קלוש לבית קברות יהודי שהיה שם עד לפני יובל שנים. בעזרת מחקר מקיף שנבנה על פי עדויות מהימנות של נכרים מקומיים, מיפינו את מיקומו של בית הקברות היהודי ופנינו אל העירייה עם בקשה לקבל את השטח".
לדברי הרב ישראל מאיר גבאי, ההתעסקות עם הגורמים המקומיים בהייסין ארכה שנים רבות, עד שהצליח להוכיח שאכן בית הקברות היהודי עמד במקום זה, עליו נבנו מבנים פרטיים ומבנים ציבוריים, מסעדות וחנויות, לא יאומן כי יסופר. "ידעתי שבהייסין קבור רבי ראובן יוסף התלמיד הגדול של רבי נחמן מברסלב, וזה מה שמשך אותי לא להרפות עד שהצלחתי לרכוש את הקרקע מידי העירייה. בשבוע האחרון סיימתי להעביר את התשלום לעירייה וכך הצלחתי בס"ד לגאול את הקרקע של בית הקברות, ולהעמיד מצבת זכרון לאותו צדיק וקדוש, רבי ראובן יוסף מהייסין, הנחשב לדמות הוד ומופת בחצר הקודש ברסלב".