במבצע מיוחד נסע לתימן יו"ר אהלי צדיקים הרב ישראל מאיר גבאי, מי שדואג מזה כמעט עשרים שנה לשמר את קברי גדולי ומאורי אומתינו ברחבי העולם ובעיקר בארצות אירופה, כדי להקים מצבה על קברו של הגה"ק רבי שלום שבזי זיע"א, ממנהיגי יהדות תימן.

הפעם זה היה קשה מן הרגיל ומלווה בחששות רבים, שכן לישראלים אסורה הכניסה לתימן, ועקב כך היה צורך בנסיעה עם חניות ביניים רבות בין ישראל לצנעה בירת תימן ובטשטוש כל פרט המזהה את מקום מוצאו – ישראל. באיסטנבול, תחנתו האחרונה טרם המריא לצנעא, הבחין הרי"מ גבאי שבכיסיו מסמכים שונים היכולים להסגיר את מוצאו, והוא הפקירם בטרמינל המקומי.

וכך המשיך במסעו שכולו מלא תפילה שיצליח לעמוד במשימתו החשובה, הפעם לשפץ ולשמר את קברו ראש רבני תימן, המקובל  הנודע רבי שלום שבזי זיע"א, אבל בכל זאת, בצנעא עלה חשש אצל שוטרי משמר  הגבול כי מדובר בישראלי, והם עשו כל שביכולתם בבדיקות מרובות מתוך חשד שאכן הוא ישראלי. בשלב זה הוא עוכב, דרכונו נבדק פעמים אין ספור וכך גם כרטיסו, בעודם מחפשים את המילה תל-אביב. במשך כל אותו הזמן שפתיו רחשו תפילה להצלחת המשימה החשובה, להקים את המציבה על ציונו של אותו צדיק, ולאחר שלוש שעות הורשה להמשיך במסעו.

'מקום מנוחת איש האלוקים'

בהגיעו לעיר תעיז, הנמצאת מצפון-מערב לעדן, השוכנת הגובה 1,400 מטרים מעל פני הים, שם מקום קבורתו של הגה"ק רבי שלום שבזי זיע"א, החל מיד בהקמת המצבה, לשם כך הכין מלט שקנה מאנשי המקום, כאשר תוך כדי ההכנה התאספו במקום יהודים רבים כשפאותיהם על לחייהם וגם סתם תושבים לא יהודים, ובהתרגשות רבה מתבוננים על הרב גבאי שגם הוא עם בגדו-החליפה הארוכה כשממנה מבצבצות ציציותיו ופאותיו הארוכות מתנוססות בגאווה יהודית ובידו המעדר, ובהתלהבות רבה הכין את המלט.

בתחילה, הערימו לפניו המקומיים מכשולים ומניעות, וסירבו בכל תוקף להניח לו לקבוע את המצבה. אולם, לאחר דין ודברים ארוך, הניחו לו המקומיים לנפשו.

לאחר היציקה הוציא את השלט שהוכן מבעוד מועד בישראל, כשהוא עטוף, כשהסובבים מביטים בסקרנות, וכך