מי היה רבי אהרן מסטראשלא?
הרה"ק רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטראשלא, נולד בשנת ה′תקכ"ו, בעיירה אוסוה, לאביו רבי משה הורוויץ אשר היה דור שביעי לרה"ק רבי ישעיהו הלוי הורוויץ – השל"ה הקדוש.
רבנו היה מגדולי חסידיו המובהקים של הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא זיע"א אשר קבע לו שיעור יחד בנו הרה"ק רבי דובער, לימים ′אדמו"ר האמצעי′ מחב"ד. תקופה ארוכה למדו השניים בחברותא והיו לידידים בלב ונפש.
רבנו שמש כמשפיע ומדריך לאברכים צעירים מחסידי חב"ד דאז. בשנת ה′תקנ"ט כאשר הבעל התניא נאסר ע"י שליחי הצאר וסכנת מוות ריחפה מעל ראשו, היה זה רבנו שפעל לשחרורו ואף אסף סכום של כשישים אלף רובל לפדיון נפשו.
זמן קצר לאחר מכן נאסר רבנו עצמו יחד עם רבי דובער, האדמו"ר האמצעי, אך הם שוחררו תוך זמן קצר.
בשנת ה′תקע"ג, כאשר נפטר האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, התפלגו חסידי האדמו"ר הזקן לשניים, כאשר חלק מהחסידים בקשו להכתיר את רבנו לממלא מקום הבעל התניא בעוד החלק הנותר בקש להושיב את בנו רבי דובער.
רבנו היה ידוע כבעל מנגן, ניגוניו מושרים עד היום אצל חסידי חב"ד.
רבנו כתב מספר ספרים ביניהם: "שער היחוד והאמונה" "שערי עבודה" "עבודת הלוי" "סוד קדושים" ו"בד קודש".
ספריו על דרך החסידות מתאפיינים על דרך הפשט, בבהירות השווה לכל נפש. ספרו שער היחוד והאמונה הינו פירוש על ספר התניא שנכתב ע"י רבו האדמו"ר הזקן, פירושו זה התקבל בשמחה רבה בקרב הלומדים ורבים מגדולי ומחכמי הדור נתנו את הסכמותיהם על ספריו ועל ספר זה בפרט.
בכ"ב תשרי שמיני עצרת שנת ה′תקפ"ט נפטר רבנו והחזיר את נשמתו ליוצרה ומנוחתו כבוד בעיירה סטראשלא שבמחוז מוגילוב בבלארוס.
רבנו הותיר אחריו שני בנים: רבי מיכאל דוד ורבי חיים רפאל מסטראשלא אשר המשיך את ששלת אביו אך נפטר בצעירותו בטולטשין, לאחר פטירתו פסקה הששלת והחסידים חזרו וחברו חזרה לחסידות חב"ד.
הרפתקאות ותלאות הדרך למציאת העיר סטראשלא:
לפני מספר חודשים החל הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר האגודה במחקר לאיתור קברו של הרה"ק רבי אהרן מסטראשלא. הפעולה הראשונה במחקר כזה היא, כמובן, למצוא את העיר עצמה על המפה, על מנת לנסוע למקום ולבדוק את השטח, אך כאשר בדק הרב ישראל מאיר גבאי במפות של מדינת בלארוס הסתבר כי העיר אינה מסומנת על המפה. עשרות סוגי מפות של מדינת בלארוס עברו תחת ידיו אך הנסיון לחפש כפר קטן במדינה שגודלה 207,600 קמ"ר, (פי עשר ממדינת ישראל) התגלה כפעולה קשה ביותר…
רק כאשר נמצאה לבסוף מפה מפורטת של מחוז מוגילוב בבלארוס, נמצא סוף סוף הכפר סטראשלא, או, נכון יותר, הכפרים סטראשלא… שכן ארבעה כפרים העונים לשם סטראשלא קיימים במחוז מוגילוב שבבלארוס…
איתור ומחקר אודות בית הקברות היהודי בעיר:
הרב ישראל מאיר גבאי החל לעבור כפר כפר, על מנת למצוא את הכפר הנכון, אולם בכל כפר אליו הגיע לא הצליח למצוא אפילו רמז קלוש ביותר לחיים יהודיים שאי פעם התקיימו במקום. על סף יאוש פנה הרב ישראל מאיר גבאי לכפר האחרון העונה לשם סטראשלא, ושם להפתעתו הרבה מצא כמה מזקני המקום אשר ידעו לספר על בית קברות יהודי השוכן ממש מחוץ לכפר.
כמה מזקני המקום הסכימו ללוות את הרב ישראל מאיר גבאי לבית קברות השוכן בפאתי החורשה. הכניסה הייתה כמעט בלתי אפשרית, עצים שגדלו פרא הקשו על הכניסה והמציבות נעלמו כלא היו, שניים מהזקנים יותר הצביעו על מקום מסויים בו היה קבור לדבריהם רב יהודי גדול אשר היהודים המקומיים נהגו להתפלל על קברו. מדבריהם עלה כי זהו אכן מקום קבורת הרה"ק רבי אהרן מסטראשלא זיע"א.
פעילות שנעשתה ופעילות נדרשת למען הצלת המקום:
באותו הלילה נשאר הרב ישראל מאיר גבאי לישון אצל אחד מתושבי הכפר שאירחו בביתו, ולמחרת בבוקר פנה שוב אל מקום קבורת הרה"ק רבי אהרן מסטראשלא ויחד עם שני גוזמי עצים מקצועיים התחילה עבודת פרך שנמשכה יומיים שלמים, בהם עבדו הפועלים לגזום את העצים המיתמרים לגובה של מספר מטרים בשטח בית הקברות, עד אשר פונו כל העצים משטח הקבר ועד לכביש הראשי, כדי לאפשר גישה נוחה לקבר ולמען יראו העוברים והשבים את בית הקברות.
האגודה העמידה במקום מציבה גדולה עליה רשום בלשון הקודש ובשפת המקום כי זהו בית קברות יהודי עתיק וכי זהו מקום קברו של הרה"ק רבי אהרן מסטראשלא זיע"א.
בית הקברות עצמו עדיין זקוק לטיפול מיידי, ולגיזום העצים הרבים הגדלים פרא על יתר שטחו, ואולי אז ימצאו גם שרידי מציבות שיאפשרו לשמר את כבוד השוכנים בבית הקברות היהודי במקום.
קבר האחים בעיר:
לאחר שסיים הרב ישראל מאיר גבאי להעמיד את מצבתו של רבי אהרן מסטראשלא, הוא פנה לחקור את יתר שטח בית הקברות, ומצא מציבת אבן ישנה ועליה כיתוב באוקראינית, באותה שעה מיהר הרב גבאי ולא היה סיפק בידו להתעמק במציבה ולכן צילם אותה ופנה לדרכו.
השבוע כאשר העביר הרב גבאי את התמונה למכון אהלי צדיקים התברר כי הכיתוב מציין קבר אחים אשר השוכנים בו נרצחו ע"י הפאשיסטים בשנת 1941 (זהו הנוסח המקובל שנהגו הקומוניסטים לרשום על קברי אחים יהודיים מזמן השואה, על מנת להסתיר את היקף השואה, שהאפילה, לדעתם, על סבלה של בריה"מ במלחמה…)