Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
שברשין

שברשין

יהודים החלו להגיע לעיר בסביבות שנת ק"ס, וביהכ"נ הראשון הוקם בשנת ר"ס בקירוב . לתושבי המקום היתה מסורת שזו אחת מתשע קהילות שייסדו גולי ספרד, להם הייתה קבלה שמהחורשה ביער הסמוך יש דרך להגיע לארץ ישראל בקפיצת הדרך. ( יש גורסים שהסיפור הידוע עם הבעש"ט שניסה ללכת דרך ההרים לא"י עד שפגש גזלנים וכו כידוע , קרה במקום הזה).

העיר זכתה למנות כמה מגדולי הדורות לרבניה ביניהם: הגאון רבי אלכסנדר סנדר שור בעמח"ס "תבואות שור" ו"שמלה חדשה", הגאון רבי מנחם מנדל אביגדורס המכונה "המהר"ם מקראקא" הנודע כמי שניסח את היתר העיסקא הנהוג עד זמנינו . בספר "מתנות כהונה" שהוא מפירושי היסוד על המדרש שמחברו, ג"כ התגורר בעיר.  אפשר למצוא את הסכמת המהר"ם. כמו"כ נכד הט"ז , רבינו יואל בן רבי גד חתן הט"ז מח"ס " מגיני זהב" כיהן כרב העיר . גם אביו של החוזה מלובלין גר בשברשין ושם נולד החוזה.

בערך בשנת ש "ס הקים רב העיר דאז רבי יוסף בן מתתיהו ישיבה גדולה לבחורים. גודל הקהילה עמד בשנת תקכ"ה על 450.  בתקע"ה על 1,100 ובין תרי"ז עד תרנ"ז המספר נע סביב 2,500.
משנות תק"ס ואילך החלה החסידות להתפשט בעיר.  בר"ה ת"ש הגיעו הצוררים הנאצים לעיר נכנסו לבית הכנסת והכריחו את היהודים להוציא ספרי התורה לרחוב לבזותו ולשרפו ל"ע.

 

צדיקים הטמונים שם:
רבי יעקב רייסמן זיע"א                                                                                       
רבי משה ב"ר גרשון מזאלושין זיע"א  מח"ס "משפט צדק "
מוה"ר יששכר בער מח"ס  "מתנות כהונה"  זיע"א 
הגאון מיאנוב זיע"א 
רבי שמחה כהן רפפורט ב"ר נחמן הכהן זיע"א 
 

 

Zamkowa 13

יהודים החלו להגיע לעיר בסביבות שנת ק"ס, וביהכ"נ הראשון הוקם בשנת ר"ס בקירוב . לתושבי המקום היתה מסורת שזו אחת מתשע קהילות שייסדו גולי ספרד,
משנות תק"ס ואילך החלה החסידות להתפשט בעיר. בר"ה ת"ש הגיעו הצוררים הנאצים לעיר נכנסו לבית הכנסת והכריחו את היהודים להוציא ספרי התורה לרחוב לבזותו ולשרפו ל"ע.

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא:

שמות התורמים יוזכרו על ציון הבעל שם טוב זי"ע