העיר זכתה למנות כמה מגדולי הדורות לרבניה ביניהם: הגאון רבי אלכסנדר סנדר שור בעמח"ס "תבואות שור" ו"שמלה חדשה", הגאון רבי מנחם מנדל אביגדורס המכונה "המהר"ם מקראקא" הנודע כמי שניסח את היתר העיסקא הנהוג עד זמנינו . בספר "מתנות כהונה" שהוא מפירושי היסוד על המדרש שמחברו, ג"כ התגורר בעיר.  אפשר למצוא את הסכמת המהר"ם. כמו"כ נכד הט"ז , רבינו יואל בן רבי גד חתן הט"ז מח"ס " מגיני זהב" כיהן כרב העיר . גם אביו של החוזה מלובלין גר בשברשין ושם נולד החוזה.

בערך בשנת ש "ס הקים רב העיר דאז רבי יוסף בן מתתיהו ישיבה גדולה לבחורים. גודל הקהילה עמד בשנת תקכ"ה על 450.  בתקע"ה על 1,100 ובין תרי"ז עד תרנ"ז המספר נע סביב 2,500.
משנות תק"ס ואילך החלה החסידות להתפשט בעיר.  בר"ה ת"ש הגיעו הצוררים הנאצים לעיר נכנסו לבית הכנסת והכריחו את היהודים להוציא ספרי התורה לרחוב לבזותו ולשרפו ל"ע.