בשנת ת"נ כבר היה להם קהילה עצמאית לצד בית הכנסת ובית קברות בשנת תקכ"ה עמד מספר היהודים בעיר והגלילות על 4650,מאה שנים  מאוחר יותר עמדו על 1200 אנשים, שתי בתי כנסת שלש רבנים ובית ספר עם שישים תלמידים. בשנת תר"ס מנתה הקהילה היה כשלושת אלפים איש.    העיר התפרסמה במיוחד דרך אדמורי"ה הגדולים כמו הרב רבי מנחם מנדל מרימנוב תלמידו רבי צבי הירש הכהן ואחריו בנו רבי יוסף הכהן שהם פעלו בעיר ונקברו בבית הקברות המקומי שנשמר עד היום עם 800 מצבותיו בגיל 11 הגיע לראשונה אל המגיד ממזריטש, שם התפרסם כעילוי. היה גם תלמידו של רבי שמעלקא מניקלשבורג. שימש כבעל תפילה קבוע בתפילת שחרית של ראש השנה שהייתה נערכת בביתו של רבי אלימלך מליז'נסק. בהמשך כיהן כרב העיירה פריסטוק. למרות עוניו, עברו אליו רבים מחסידיו של רבי אלימלך מליז'נסק לאחר שרבם נפטר. בהגיעו לרימנוב התפרסם שמו כ"בעל שם".

 היה אחד הרבנים הפעילים במחלוקת לגבי יחס היהודים לנפוליאון, ושמו קשור באגדות שונות הנוגעות למלחמות הנפוליאוניות. ‏‏ אחת לחודש היה שולח אנשים לבדוק את המידות והמשקלות בחנויות שבעירו, אסר על נשות העיר להתהדר במלבושים יקרים וצבעוניים ואת כל כספו חילק לעניים‏‏.  בל"ג בעומר – תקע"ה טיהר וקידש את עצמו, ואמר כי הוא הולך מהעולם ויחזיר טובה למדליק נר לעילוי נשמתו. למחרת, בי"ט באייר תקע"ה, ל"ד בעומר, נפטר ונקבר בבית העלמין היהודי בעיירה רימנוב. את מקומו מילא תלמידו רבי צבי הירש משרת. תלמידו רבי יחזקאל שרגא פנט כתב מכתב על דרך החסידות ובו מספר על רבי מנחם מנדל. חסידים רבים נוהגים לקרוא את המכתב ביום פטירתו של רבי מנחם מנדל.

צדיקים הקבורים שם:
רבי מנחם מענדל ב"ר רבי יוסף מרימנוב זיע"א, נפטר י"ט אייר תקע”ה
ר' אלעזר ב"ר מנחם מנדל מרימנוב זיע"א.
רבי צבי ב"ר יעקב יצחק "החוזה מלובלין" זיע"א נפטר כ"ג אב תקצ"א – קבור בפתח האוהל של רבי מנדל מרימינוב 
קיים אוהל נוסף של רבי שכנא, רבי יוסף הכהן, הבת של הנועם אלימלך,
רבי צבי הירש הכהן מרימנוב ב"ר  יהודה לייב כ"ץ נפטר ל' חשון אדר"ח כסלו תר"ז , מתורותיו לוקטו בספרים "מבשר טוב"  ו"בארות המים".