רבי יעקב אריה היה תלמידה המובהק של שיטת פשיסחא כפי שעוצבה על ידי היהודי הקדוש ותלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא. לאחר פטירת רבי שמחה בונים בשנת תקפ"ז נחלקו חסידיו בשאלת ההנהגה. חלק מהחסידים בראשות רבי יצחק מאיר אלתר בחרו ברבי מנחם מנדל מקוצק. הקבוצה השנייה ובהן רבי יעקב אריה תמכה בבנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה מפשיסחא, אך לאחר תקופה קצרה הוא נפטר וההנהגה עברה אל רבי יצחק מוורקא.
לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא בשנת תר"ח החל רבי יעקב אריה לכהן כאדמו"ר בראדזימין. רבי יעקב אריה שהאריך ימים יותר משאר תלמידי שמחה בונים מפשיסחא נחשב כ"זקן האדמו"רים" בדורו והשפעתו הייתה רבה. הוא התפרסם כאיש קדוש ובעל מופתים ורבים נהרו לחצרו, בהם אדמו"רים ורבנים.
נפטר בי"ח בתמוז תרל"ד ונטמן בבית הקברות היהודי בוורשה. על קברו הוקם אוהל שבו נקברו גם שני נכדיו, האדמו"רים רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן ורבי לוי יצחק גוטרמן וכן רבי נחמיה אלתר, בנו של השפת אמת שהיה נשוי לנינתו.
בנו, רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן כיהן כאדמו"ר בראדזימין לאלפי חסידים. שימש גם כנשיא קופת רבי מאיר בעל הנס כולל פולין. חתנו היה רבי צבי הירש מורגנשטרן מלומאז', נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
דברי תורתו נאספו בספרים שיצאו לאור לאחר מותו: " דברי אבי"ב " על בראשית רבה " ביכורי אבי"ב " על התורה והמועדים ו"ליקוטי אבי"ב".
מספר היהודים ברדזימין משנת תקפ"ח רק הלך וגדל ובראשית המאה ה-20 היו שם מעל 2500 יהודים, עם פרוץ מלחמת העולם השניה חיו ברדזימין כ-3867 יהודים.
צדיקים הטמונים שם:
ר' שלמה דוד יהושע ב"ר יעקב אריה גוטרמן נפטר ט"ו בשבט תרס"ב
Zielona 18
העיירה נוסדה על פי צו של המלך הפולני ולאדיסלאב הרביעי משנת ה' שצ"ו, כעיירה פרטית בגליל וורשה-מחוז סטאניסלאבוב, רדזימין השוכנת כ 20 קלימוטרים מוורשה הייתה ישוב עתיק יומין בבעלות משפחת רדזימינסקי ומכאן נלקח שם העיירה. על פי מקורות פולניים רשמיים כבר בראשית המאה ה- 19 גרו שם יהודים ומספרם נמנה בכ 432 נפש שהיוו כ35 אחוז מהעיירה, במחצית השניה של המאה ה19 התפרסמה העיירה בזכות רבה, ר' יעקב אריה גוטרמן, אביה ומחוללה של שוששלת אדמור"י רדזימין.