הרה"ק זי"ע קנה את תורתו אצל רבותיו הקדושים; החוזה מלובלין, היהודי הקדוש מפשיסחא, המגיד מקאזניץ', וה'אוהב ישראל' מאפטא – אשר כידוע שספרו תורת אמת הוא מתוך כתבי תלמידו הרה"ק זי"ע  . הרה"ק בעל התפארת שלמה מראדומסק זי"ע, אף העיד על הרה"ק רבי יששכר בער זי"ע שהוא ה'בעל שם טוב השני'.

ידוע היה בדורו כבעל מופת גדול, ורבים נהרו לפתחו. וכפי שמובא בספר עטרת שלמה 'נהרו אליו מכל אפסי ארץ'.  הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע סיפר בשם זקנו הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע, שאמר על הרה"ק זי"ע כי הוא "אשה להשם" 'ער איז א פלאם פייער פארן הייבישטער' (אש להבה לקב"ה). הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע התבטא לפעמים לאנשים שהפצירו בו לקבל ישועה, באמרו "הסבורים אתם שאני כהרבי רבי יששכר דב מראדושיץ? ". שמו הטוב הלך לפניו בכל קצוות הארץ,  וגויי הסביבה היו נותנים כבוד ליהודים לכבודו.
 
ידוע המעשה הגדול שאירע עם הבית החיים של ראדושיץ, שבאזור כולו לא היה בית החיים, והפריץ לא הסכים בשום אופן לתת מקום לקבור שם מתי ישראל. פעם נסע הפריץ עם בני ביתו לטייל באזור ראדושיץ, כשנסע מחוץ לעיר טבע בתוך ביצה ולא יכול לצאת משם. התאספו כל האיכרים מהאזור וניסו לעזור, אך לא עלתה בידם. הפריץ ציוה לכל אנשי הסביבה לבוא ולעזור לו לצאת, אך משמים לא הצליחו בידם.
 
בראותו כי קרובה הרעה ולא דבר ריק הוא, ניגש ערל אחד להפריץ ואמר לו שיביא את הרה"ק מראדושיץ, שהוא בעצמו ראה אצלו תחיית המתים. הפריץ שלח מיד שליחים להרה"ק זי"ע. בהגיעם אל הסבא קדישא אמר להם, שאם הפריץ יחתום על מסמך בחתימת ידו שמקנה את המקום ההוא לבית החיים הרי טוב, אם לאו הוא ישקע שם לעולם. הפריץ הסכים, וחתם על המסמך ומיד השתחרר מהביצה. ואכן במקום ההוא נטמן לימים הרה"ק זי"ע, וכל השטח הוקדש לבית החיים.
 
לפני פטירתו אמר: "יום יבוא ויגיע שהאנשים יגיעו, יבקשו ישועה, לא ישמעו תשובה ויוושעו". אמרו הצדיקים שכוונתו היתה לאחרי פטירתו, על העולים על ציונו, שידוע שרואים שם ישועות ונפלאות עד אין סוף.
 
זקני החסידים היו מספרים שבעת פטירתו הניחו באוהל את שולחנו שעליו קבל את הקהל, וכל אחד היה לוקח לסגולה קיסם מהשולחן, ועד השנים האחרונות שלפני השואה האיומה נשאר כמעט חצי שולחן. תקופה קצרה לפני פרוץ המלחמה הנוראה פרצה שרפה בציון הק', והשולחן נשרף כליל. צדיקי הדור התבטאו אז "מי יודע איזה צרות עומדים להגיע על עם ישראל".
 
הסבא קדישא נסתלק ביום ו' ערב שבת קדש לפרשת שלח, ח"י סיון תר"ג. רבבות בני אדם הלכו אחר מיטתו ביום א', ובראש המיטה צעדו גדולי הדור בימים ההם.
 

צדיקים הקבורים שם:
1)רבי ישכר בער אב”ד רדושיץ, הסבא קדישא ב"ר יצחק באראן  נפטר  י”ח סיון תר”ג.
2)רבי יצחק פינקלער ב"ר  אליעזר משידלאווצא (חתן רבי ישכר בער) נפטר בשנת תרמ”ט
3)רבי הלל פינקלער  ב"ר יצחק,   נפטר  כ”ז טבת תרס”א.
4)רבי אליעזר דוד מרדושיץ ב"ר הלל נפטר כ”ב אדר א’ תרפ”ז.