בשנות ת"ר גדל היישוב היהודי עוד יותר, כשחלק גדול מהם נמנים על עדת החסידים ( מרביתם חסידי גור, אלכסנדר, וקוזניץ) בתרנ"ח הגיע מספרם ל-11,200 ולפני השואה לכ-30,000 יהודים, כשלשימושם עומד בית כנסת מרכזי, בית כנסת לקשישים, ו-12 בתי מדרש פרטיים ,אחד מהם ניהל האדמו"ר רבי יוסף מראדום מנכדי רבי נתן דוד משידלובצא .בשנים אלו ידעה העיר סערה גדולה סביב מינוי רב העיר, במחלוקת היו מעורבים חברי הקהילה, תנועות פוליטיות שונות ובהמשך רוב רבני פולין וכמה מגדולי ליטא התערבו בנושא, גם הממשל הרוסי נקט צד, וזה נמשך הרבה שנים. בתקופת השואה הוקמו בעיר שתי גטאות .אחרי המלחמה הגיעו לעיר 400 יהודים חלקם תושביה לשעבר. הם הקימו קהילה שפעלה עד תשי"א, ועד שנת תשכ"ה עוד היו שם יהודים.
צדיקים הטמונים שם:
רבי יעקב ירחמיאל טויב מראדום ב"ר שמואל אליהו מזוואלין זיע"א
Towarowa
לראשונה הגיעו יהודים לעיר בשנת שכ"ח. במלחמת שבדיה-פולין בסביבת הת' נשרפה העיר עד היסוד 90 אחוז מהבתים נהרסו ויהודי העיר עזבו לטובת עיירות וכפרים הקרובים . בתפ"ד לבקשת התושבים הוציא המלך צו שלא "לסבול" את היהודים, ונאסר עליהם לגור בעיר ולהפעיל בה עסקים. למרות האיסור נשארו כמה מהם, ובתק"ג- ו גורשו היהודים שנשארו בעיר. בתקכ"ה שוב נמצאים בעיר כ- 65 יהודים בעיר, ובתקנ"ח כבר הותר להם באופן חוקי לחזור. עשרים שנה לאחר מכן נגמרה בניית בית הכנסת הראשון . באותה תקופה הייתה העיר תחת השלטון האוסטרי- הונגרי, והעיר החלה להשתקם מחורבנות המלחמה השבדית, בעקבות זאת הגיעו עוד אנשים להתגורר בה, וכך בתקפ"ח כבר מנתה הקהילה למעלה מאלף יהודים.
בשנות ת"ר גדל היישוב היהודי עוד יותר, כשחלק גדול מהם נמנים על עדת החסידים ( מרביתם חסידי גור, אלכסנדר, וקוזניץ) בתרנ"ח הגיע מספרם ל-11,200 ולפני השואה לכ-30,000 יהודים