נהוג לזהות את שם העיר על שם מייסדה הנסיך קרקוס שהיה שליט של שבט פולני.
מספר האוכלסיה בעיר נכון לשנת 2011 הינו כ- 759,137 נפש.
העיר הוקמה במאה ה-7 ,
מגלה עמוקות ב"ח רמ"א מעדני מלך רר העשיל מחס חנוכה"ת מאור ושמש בנו ר ארון ר"ש סופר שות מכתב סופר מגיני שלמה זקנו של פנ"י והפנ"י תוי"ט ביהכ"נ הרמא ביהכ"נ הישן
ר' משה איסרלס (הרמ"א), שאביו ר' ישראל הקים בית כנסת מפואר בעיר, היה רב בקזימיר-קרקוב וראש ישיבת הרמ"א (נפטר בשנת של"ב) חבר ספרים רבים כ"מחיר יין", "תורת העולה", "תורת חטאת", ובחיבורו הגדול "מפה" – הערות ל"שולחן ערוך" של ר' יוסף קארו אשר גישר מבחינה הלכתית בין המנהגים האשכנזיים לספרדיים, ובכך ביסס את אחדות ההלכה. הד ההערצה, שלה זכה הרמ"א בציבור, נמצא באגדות שאפפוהו. על מצבתו נחרת המשפט "ממשה ועד משה לא קם כמשה". גיסו של הרמ"א היה הלמדן הגדול בקרקוב ר' יוסף כ"ץ מח"ס "שארית יוסף". בקרקוב-קזימיר פעל ונפטר הגאון ר' אליעזר אשכנזי מח"ס "יוסף לקח". רבה של העיר בסוף המאה ה- 16 היה הגאון ר' מאיר, שהתפרסם אח"כ כמהר"ם מלובלין. אחד מגדולי הדור בזמנו היה רב העיר ר' יואל סירקיס (נפטר בשנת ת') מח"ס "בית חדש" (ב"ח) – פירוש לארבעת הטורים. בתפקיד רב וראש הישיבה בקרקוב כיהן ר' יום-טוב ליפמן הלר, בעל ה"תוספות יום-טוב".
לישיבת קרקוב נהרו תלמידים מאירופה המרכזית, ושמותיהם של ראשי הישיבה העידו על המוסד. בסוף המאה ה- 16 עמד בראש הישיבה ר' משה מרדכי מרגליות מח"ס "חסדי ה'", "זהר חדש עם מדרש נעלם", "מענה רך". הוא מפורסם בעולם המקובלים והיה דרשן, ראש הישיבה ר' נתן נטע שפירא (נפטר בשנת שצ"ג), מח"ס "מגלה עמוקות על התורה" ו"מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן" – מאבני יסוד של הקבלה הלוריאנית. בספריו השתדל ר' נתן נטע לבסס את יסודות ההיסטוריוסופיה שלו, המצביעה על ייעודם של היהודים בנדידתם בגולה – איסוף ניצוצות הקדושה, המפוזרים בין הגויים, לשם קירוב הגאולה. ראש הישיבה בקרקוב-קזימיר היה ר' יהושע בן ר' יוסף מח"ס "מגיני שלמה", ובישיבתו למדו הגאונים ר' שבתי כהן בעל ה"ש"ך", ר' גרשון אשכנזי מח"ס "עבודת הגרשוני" ר' מנדל אורבך מח"ס "עטרת זקנים".
בסוף המאה ה- 18 התחזקו הקשרים המסחריים והתרבותיים של הסוחרים היהודיים בקזימיר עם אירופה המערבית. גם רופאים ומורים החלו נוהרים מהמערב ל"עיר היהודים", ובעשותם נפשות להשכלה, הקימו ב"עיר" קבוצות מתקרבות לאירופאיזציה. בראשית המאה ה- 19 נעשו ניסיונות ראשונים להקים בית-ספר חילוני לילדי ישראל בקזימיר-קרקוב.
בתקופה זו החלה גם החסידות לחדור לקרקוב. ר' קלמן קלונימוס אפשטיין, תלמידו של ר' אלימלך מליזנסק וחבירו של החוזה מלובלין, התיישב בקזימיר בשנת תק"מ בקירוב הוא, ריכז סביבו קבוצת חסידים ואת דרשותיו לפניה, הוציא אח"כ בנו ר' אהרן בספר " מאור ושמש ", שהיה לאחד מספרי היסוד של החסידות. החסידים נתמכו על ידי אחד מנכבדי העדה ועשיריה – בר לוכסנבורג, אך מנהיגי ה"עיר" לא יכלו להשלים עם הזרם החדש והחשוד בעיניהם ובשנת תקמ"ו הטיל הרב של קרקוב-קזימיר חרם על החסידים.
בשנת תקצ"ג נתמנה לתפקיד רב בקרקוב ר' בר מייזלש – אדם אדוק מאד, שנלחם בכל כוחותיו בפעולת המיסיון, אשר ניסה בימיו להקים בית-ספר לילדי ישראל, אך עם זאת, בגלל עסקיו כבנקאי עם אנשי האצולה הפולנית, היה מאוהדי שאיפות העצמאות שלה. כבר בימי המרד של שנת 1931 הוקם ב"עיר היהודים" משמר יהודי, שצויד בנשק פרימיטיבי. במרד של שנת 1846, שבסופו סופחה קרקוב לאוסטריה, עמד הרב מייזלש ורבים מהיהודים בצד המתקוממים. הרב מייזלש לא עזב את ההתעסקות בפוליטיקה גם לאחר נפילת הרפובליקה הקרקובאית ואף נבחר (1849) לציר לפרלמנט האוסטרי. לאחר שעזב את קרקוב ועבר לרבנות ורשה, היה לאחד הפעילים במרד הינוארי (1863-1962). בימי רבנותו של ר' בר מייזלש בקרקוב קיים היה בעיר בית-דין שני ובראשו הרב ר' שאול רפאל לנדא, שלא רצה להכיר בכהונתו של מייזלש.
בראשית שנות הששים קבל את רבנות קרקוב ר' שמעון סופר, בנו של החת"ם סופר, ממארגני החרדים בהונגריה. המצב הדתי בשכבות שונות שבעיר והנטייה שבהן להתבוללות זעזעו את ר' שמעון. במקום יצחק מיזס, שנתמנה למטיף בעיר סהורן, הזמינו מתבוללי קרקוב את שמעון דנקביץ ותבעו, שמשכורתו תבוא מתקציב הקהילה. הרב, שראה בכך אישור חוקי למינוי המטיף, התנגד לדרישה זו. המאבק בין החרדים למתבוללים נמשך שנים. המצב בקרקוב עורר הרהורים עצובים בלבו של ר' שמעון סופר. עם האדמו"רים מבלז וסדיגורה הוא הקים את המפלגה "מחזיקי הדת", שארגנה את החרדים בגליציה והוציאה אף ביטאון "קול מחזיקי הדת". ר' שמעון סופר אף נבחר לציר לפרלמנט האוסטרי, בו קיווה להלחם נגד אישור תקנון הקהילות היהודיות בגליציה, שהוכן על ידי המתבוללים במגמה לזכות בהשתלטות על הקהילות הללו. זמן קצר לאחר היבחרו לציר נפטר ר' שמעון בשנת תרמ"ג
רבי יואל ב"ר שמואל יפה סירקיש זיע"א
רבי גרשון שאול יום טוב ליפמן הלוי הלר זיע"א
רבי יהושע העשיל ב"ר יוסף – המגיני שלמה
רבי העשיל ב"ר יעקב בעל "חנוכת התורה"
Szeroka 39
כתובת ביה"ק החדש:
Miodowa 55
כתובת ביה"כ: צמוד לביה"ק הרמ"א (חדש)
Szeroka 22
קרקוב שוכנת בדרום, והיא העיר השנייה בגודלה, בירתה הקדומה ואחת מעריה העתיקות של פולין. היא שוכנת על גדות נהר הוויסלה הנהר הארוך ביותר בפולין,זורם במרכזה מדרום לצפון, החל מהרי הבסקידים דרך קרקוב, וורשה ונשפך לים הבלטי. אורכו כ