בקיסריה נערכו סקרים רבים וחפירות רבות, שאיתרו וחשפו חלקים נרחבים מן העיר הרומית הגדולה. ביניהם: תיאטרון – שבו נערכו הצגות, אמפיתאטרון[1] – שבו נערכו קרבות גלאדיאטורים, משחקי ציד וכנראה גם תחרויות ספורט אחרות, היפודרום – למירוצי סוסים ומרכבות, שרידי ארמונות ובתי מושל, מבני ציבור ומבני פולחן פגאנים, נוצרים, שומרונים ויהודים, חלקים מקרית הממשלה בתקופה הרומית והביזנטית, רחובות מרוצפים מצטלבים, שווקים ורובעי מגורים, מחסנים ציבוריים, גני שלחין, אמות מים שהובילו מים ממרחקים ועוד. הממצא מן החפירות כלל גם פסלים ושברי פסלים רבים, פרסקאות, כתובות (רובן ביוונית) וכלי חרס רבים. כל אלה מעידים על עושרה של העיר, ששימשה גם כנמל הבינלאומי המרכזי של הארץ במשך שנים רבות.
בקצה הצפוני של תחום העיר, ליד חוף הים, נחשפו שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד, בחפירות שנערכו החל משנות העשרים של המאה הכ'. רוב חלקי הבנין נלקחו מהמקום[2], אך נותרו בו קירות, עמודים וחלקי רצפות פסיפס. אפשר שזהו בית הכנסת המכונה 'כנישתא דמרדתא' המוזכר בתלמוד (ראה לעיל הערה 2), אך הדבר טרם הוכח. באתר הובחנו כמה שלבי בניה. בשלב הבניה שיוחס למאות ג'-ד' לסה"נ (תקופת האמוראים) נתגלו: רצפות פסיפס, שלושה שברי אבן שעליהם חלק מרשימת כ"ד משמרות הכהונה, מטמון בן 3700 מטבעות ברונזה שנטמן בשנת 355 לסה"נ ונרות חרס עם ציורי מנורות שבעה הקנים. בשלב הבניה שיוחס למחצית השניה של המאה הה' לסה"נ (ראשית תקופת הגאונים, התקופה הביזנטית) נתגלו: רצפת פסיפס עם הכתובת היוונית: 'ברילס ראש בית-כנסת ['ארכיסינגוגוס'] ואפוטרופוס בן יוסטוס עשה את רצפת הפסיפס של הטרקלין מכספו שלו', ועמוד עם הכתובת: 'תרומת תיאודורוס בן אולימפוס לישועת בתו מטרונה' (נתגלה באולם בית הכנסת). כמו כן נמצאו בבנין כתובות יווניות[3] וקטעי כתובות נוספים, שבחלקן שובצו פסוקים מן המקרא. על כותרות הבנין ועל לוח שיש מהבנין גולפו מנורות[4] ושמות פרטיים. בית הכנסת המשיך להתקיים גם בחלק מתקופת הגאונים, עד למאה הח' לסה"נ לפחות.
עקב עבודות פיתוח בדרומה של קיסריה, נתגלו מספר מערות קבורה עם כוכים. כן הדבר לצפונה של העיר, נמצאו מספר מערות קבורה ומערכות קבורה כולל ארונות, אך מסתבר שרוב הללו הינם קברים פגאנים ויוונים.
כמו"כ צפונית לעיר, נמצאו באקראי מספר מצבות מתקופת התלמוד מבית קברות יהודי. על גבי המצבות כתובות יהודיות בשפה יוונית, שפת היום יום של כל עמי האזור. סמלים יהודיים מובהקים היו חרוטים ע"ג המצבות, כגון: מנורה ולצידיה לולב ואתרוג. השם 'שלום' באותיות ארמיות עבריות, או 'לזכר לאה בת בנימין', 'שמעון בן יעקב מנחם', 'קבר חלפתא', 'קבר של בן דוסה' ועוד, ופעמים אף הוזכר עיסוקו של הנפטר כגון 'סמכוס בנו של שמואל הטכנאי'.
 
צדיקים הטמונים בו:
 
עשרה הרוגי מלכות
רבי אבהו (ובנו)
 

קיסריה, הגדולה בערים הרומיות שבארץ ישראל, נבנתה על מקומו של היישוב הקדום – תחנה ימית צידונית-פניקית בשם מגדל סטרטון . היישוב הקדום נכבש על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי סביב שנת 90 לפסה"נ, נחרב במהלך המלחמות שניהל מלך זה עם תלמי מלך קיפרוס, ונכבש על ידי המצביא הרומאי פומפיוס. לבסוף הוענק היישוב להורדוס הגדול.