בסביבת שנת ש' הגיעו יהודים לעיר. בתרצ"ט נמנו בעיר 6,500 יהודים. רבי יואב מקינצק תלמידו הגדול של בעל ה"אבני נזר" מסוכטשוב ומחבר ספר "חלקת יואב" ו"קבא דקושייתא" נתמנה לרב העיר. בשנת תרנ"ג הוא גם הקים ישיבה גדולה בעיר שהתפרסמה מאוד עקב ייחודה. מקובל, שבישיבה זו לא היה ניתן למצוא אף בלתי מצטיין אחד. ר' יואב נפטר בשנת תרפ"ג.
רבי פנחס מקינצק בנו של רבי נתן דוד משידלובצא נהג באדמו"רות בעיר.אישים נוספים ידועים כר' משה הכהן חריף בעל "אגרת הקודש" שנדפס בספר הקדוש "דעת משה" – קאזניץ. (נכד רבי משה אב"ד שדה חדש מגדולי תלמידי רבנו הבעש"ט, ומנו"כ במעזיבוז אצל רבו הק').בנו רבי ישעיה הכהן זינגער מקינצק היה חותנם של האדמו"ר השני מרדושיץ רבי ישראל יצחק ושל רבי יצחק דוד מלעלוב בנו של רבי משה.
חלק מהיהודים בעיר היו מגזע מגורשי ספרד ושימרו את שמותיהם הספרדיים הם היו ניכרים בזכות מנהגיהם המיוחדים לצד צבע העור ותווי הפנים שלהם. גם במקרים נדירים אלו שהתחתנו עם אשכנזים שימרו את שמותיהם הספרדיים.
צדיקים הטמונים שם:
1)רבי יואב יהושע ב"ר נתן נטע וינגרטן בעל "חלקת יואב" נודע כגאון ובעל מדות נעלות כיהן בתחילה כרב בגוסטינין , לוטומירסק ובסוף בקינצק. נפטר כשעה לאחר שביקר בביתו ר' דוד האדמו"ר מסוכטשוב . נפטר ד' חשוון תרפ"ג
שפתותיו מדובבות בקבר: בהקדמה לספר "חלקת יואב" –
" והבטחה יש לנו בספר חסידים אות תקנ"ט שמי שמתרץ איזה קדמון ומצילו מקושיא וסתירה, הקדמון הזה מצילו מדינה של גיהנם. ואף אם אין הדברים מכוונים באיזה מקומות, מ"מ כל שהדברים נאמרו על דרך התורה והסברה, אין בכך כלום, כי אף שבמקום הזה אין הדברים מכוונים יועילו הדברים במקום אחר "
רבי פנחס מקינצק בנו של רבי נתן דוד משידלובצא נהג באדמו"רות בעיר.אישים נוספים ידועים כר' משה הכהן חריף בעל "אגרת הקודש" שנדפס בספר הקדוש "דעת משה" – קאזניץ. (נכד רבי משה אב"ד שדה חדש מגדולי תלמידי רבנו הבעש"ט, ומנו"כ במעזיבוז אצל רבו הק').בנו רבי ישעיה הכהן זינגער מקינצק היה חותנם של האדמו"ר השני מרדושיץ רבי ישראל יצחק ושל רבי יצחק דוד מלעלוב בנו של רבי משה.
חלק מהיהודים בעיר היו מגזע מגורשי ספרד ושימרו את שמותיהם הספרדיים הם היו ניכרים בזכות מנהגיהם המיוחדים לצד צבע העור ותווי הפנים שלהם. גם במקרים נדירים אלו שהתחתנו עם אשכנזים שימרו את שמותיהם הספרדיים.
צדיקים הטמונים שם:
1)רבי יואב יהושע ב"ר נתן נטע וינגרטן בעל "חלקת יואב" נודע כגאון ובעל מדות נעלות כיהן בתחילה כרב בגוסטינין , לוטומירסק ובסוף בקינצק. נפטר כשעה לאחר שביקר בביתו ר' דוד האדמו"ר מסוכטשוב . נפטר ד' חשוון תרפ"ג
שפתותיו מדובבות בקבר: בהקדמה לספר "חלקת יואב" –
" והבטחה יש לנו בספר חסידים אות תקנ"ט שמי שמתרץ איזה קדמון ומצילו מקושיא וסתירה, הקדמון הזה מצילו מדינה של גיהנם. ואף אם אין הדברים מכוונים באיזה מקומות, מ"מ כל שהדברים נאמרו על דרך התורה והסברה, אין בכך כלום, כי אף שבמקום הזה אין הדברים מכוונים יועילו הדברים במקום אחר "
Wjazdowa 38
בסביבת שנת ש' הגיעו יהודים לעיר. בתרצ"ט נמנו בעיר 6,500 יהודים. רבי יואב מקינצק תלמידו הגדול של בעל ה"אבני נזר" מסוכטשוב ומחבר ספר "חלקת יואב" ו"קבא דקושייתא" נתמנה לרב העיר. בשנת תרנ"ג הוא גם הקים ישיבה גדולה בעיר שהתפרסמה מאוד עקב ייחודה. מקובל, שבישיבה זו לא היה ניתן למצוא אף בלתי מצטיין אחד. ר' יואב נפטר בשנת תרפ"ג.