בין גדולי העיר:
ר' משה יקותיאל קויפמאן כץ (בעל "לחם הפנים") מחותנו של בעל מגן אברהם כיהן כאב"ד קוטנא.
רבי משה אהרן אב"ד קוטנא חותנו של האדמו"ר רבי עמנואל מפשדבורז בן רבי ישעיה מפשדבורז. ואחד מרבותיו של בעל התפארת שלמה.
רבי משה יודא לייב זילברברג מחבר שו"ת זית רענן כיהן כרב העיר והקים שם ישיבה לתלמידים אחרי שמסר את כסא הרבנות בקוטנא לבנו, הרב אברהם בנימין בייניש והבן קבל עליו לשלוח לו די סיפוקו למחיה, שיוכל לעסוק בתורה בשלוה מבלי להצטרך לבריות, עלה ארצה בשנת תרי"ז והתישב בירושלים.
בין שנות תרכ"א לתרנ"ג כיהן כרב העיר אחד מגדולי רבני פולין , רבי ישראל יהושע טרונק, המכונה רבי יושעלע קוטנא. זכתה העיר ששמו של רבי ישראל יהושע נקשר בשמה והיה לפארה של פולין כולה. כבר בגיל 19 קיבל את נזר הרבנות בעיר שרנסק. בעיר חיבר ופירסם את ספריו "ישועות מלכו" ו"ישועת ישראל". היה מיודד עם גדולי פולין כמו החידושי הרי"ם, השפת אמת, האבני נזר, ועוד בין תלמידיו נמנו האדמו"ר מפיסצנה, ורבי מאיר דן פלוצקי בעל "כלי חמדה". זמן מסוים נהג באדמו"רות וקיבל פתקאות. בשנת תרנ"ג עלה למרום. בעל האבני נזר הגיע להלוויה ואמר אני פוסק כי הגאון מקוטנא ילך למעלה בלי מורא, היות שהוא מביא עמו את כל הש"ס והפוסקים". נטמן בקוטנא.
בנו רבי משה פנחס מילא מקומו ואחריו בנו רבי יצחק יהודה.
צדיקים הטמונים שם:
1) רבי ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנא בעל "ישועות מלכו" ו"קרית ארבע".(ר' יושעלה קוטנער) נקרא על שמם של הבעש"ט,הגאון מוילנא, והפני יהושע. נפטר כ"ה תמוז תרנ"ג. נותר זכר מאוהל
2)רבי בערל מקוטנא, סבו של רבי אברהם מטשכנוב
3)רבי ישעיה מקיטנוב
4)רבי בעריש חסיד
היהודים הראשונים בעיר הופיעו בשנת רע"ז בשי"ג שריפה גדולה פקדה את העיר והחריבה אותה כליל. בחציה הראשון של המאה הת"ק נבנה בית כנסת בעיר.
מספר בני הקהילה: בתקנ"ז עמד על 1272 בתקפ"ז 2860 ובתרכ"ד על 4003. אחרי מלחמת העולם הראשונה בתרפ"א עמדו מספרם על 6784 ובתרצ"א על 6400 . במשך כל השנים הללו היהודים תמיד היוו בין 60-65 אחוז מכלל תושבי העיר יש לציין שחלק גדול מיהודי העיר היו משכילים.