יהודים חיו בעיר כבר בשנת שנ"ו. בשנת שע"ז אחרי שמלך פולין אישר ליהודים זכויות בעיר נוסדה שם קהילה. בשנת שצ"ג ניתן אישור מחדש ליהודים, ובנוסף אישור להקמת בית כנסת ובית קברות. בתקמ"ו חיו 1240 יהודים בעיר בתרנ"ז כ- 6390 יהודים ובתרצ"ג חיו בעיר 3811 יהודים.
העיר נודעה כעירם של שושלת האדמורים המפורסמת לבית קוזניץ .אבי השושלת היה רבי ישראל בעל "עבודת ישראל",הידוע כמגיד מקוזניץ, בגלל תפקידו כמגיד מישרים בעיר. הוא נסע למגיד הגדול ממזריטש, לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, ולרבי שמעלקא מניקלשבורג שהיה גם רבו בנגלה (רבי ישראל למד בישיבה של רבי שמעלקא-שם התקבל רק מי שידע ש"ס בעל פה, ומי שאינו ישן כי אם כשתוקפו שינה באמצע הלימוד ) אך בעיקר למד אצל הרבי רבי אלימלך מליזנסק.ונהיה לאחד מארבעה גדולי תלמידיו וממשיכי דרכו. רבי חיים מוולוז'ין העיד עליו , שבעת שהותו בקוזניץ עסק בתורה עם רבי ישראל יום תמים, ומצאו בקי בבבלי כולו בע"פ ממש עם לשון התוספות, מלבד בקיאותו בירושלמי, ראשונים ואחרונים, כאחד הגאונים. ידוע כמי שפעל רבות להביא את הגאולה, ביחד עם חביריו החוזה מלובלין ר' מנחם מנדל מרימנוב ורבי אייזיק מקאליב, ובעקבות כך נפטרו כולם באותה שנה. הוא נפטר הראשון מביניהם ערב סוכות תקע"ה.
רבי משה אליקים בריעה בנו ותלמידו של אביו המגיד. שימש גם אחרים מצדיקי הדור, ובייחוד את רבי זושה מאניפולי. אחר פטירת אביו הגדול מילא את מקומו בקוזניץ, על פי הכרעת החוזה מלובלין, על אף התנגדותם של רבים מבני העיר. חיבר ספרים רבים וגדולים: "באר משה" "דעת משה" "קהלת משה" "בינת משה" ועוד. נפטר תקפ"ח .
את מקומו ירש בנו רבי אליעזר מקוזניץ, חתן רבי יעקב ממעליץ. הוא כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ משנת תר"ט עד לפטירתו בשנת תרכ"ב.
בנו רבי יחיאל יעקב התמנה לאדמו"ר בהיותו בן 16, אולם הוא מת כעבור ארבע שנים (תרכ"ו). אלמנתו, , בתו של רבי אלימלך מגרודז'יסק, נישאה לרבי אשר השני מסטולין, והיא הייתה אמו של ה"ינוקא" מסטולין.
בנו של רבי יחיאל יעקב, רבי ירחמיאל משה, שהיה רק בן שש, גדל בחצר סבו רבי אלימלך מגרודז'יסק, ולאחר נישואי אמו לרבי אשר מסטולין עבר עמה לסטולין.. משנת תרמ"ד כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ נפטר בתרס"ט בניו רבי אלימלך ורבי אהרן (המכונה רבי אהרל'ע היה ידוע כאיש פלא ובעל מופת גדול) מילאו מקום אביהם בקוזניץ. בבית הקברות היהודי בעיר ניתן למצוא את קבורתם של כל הצדיקים הקדושים הנ"ל.
צדיקים הטמונים שם:
רבי ישראל ב"ר שבתי המגיד מקוז'ניץ בעל "עבודת ישראל" נפטר י"ד תשרי תקע"ה, יש אוהל
בנו רבי משה אליקים ב"ר ישראל בריעה בעל "דעת משה" "באר משה" נפטר י"ב אלול תקפ"ח, יש אוהל
בנו רבי אלעזר מקוזניץ ב"ר משה אליקים בעל "לקוטי מהר"א" עה"ת. נפטר כ"ו כסלו תרכ"ב, יש אוהל
בנו רבי יחיאל יעקב ב"ר אלעזר. נפטר א' דר"ח תמוז תרנ"ו,יש אוהל
בנו רבי ירחמיאל משה ב"ר יחיאל יעקב. נפטר י"ג אלול תרס"ט, יש אוהל.
בנו רבי אלימלך ב"ר ירחמיאל משה.
נכד המגיד ר' יששכר ב"ר משה בריעה, נפטר ט"ז כסלו תרי"ז. יש אוהל
ר' אבי עזרא זעליג ב"ר יעקב יצחק מבלנדוב יש אוהל
ר' אשר אלימלך מקאזניץ. נפטר ב' אלול תרצ"ו. יש אוהל
רבי יהושוע משה אהרון
רבי פנחס מגינוואש תלמיד ה"נועם אלימלך"
רבי אליעזר הלוי אב"ד טארינגראד ב"ר רבי יעקב אב"ד שינאווא בעל "נועם מגדים" "אמרות טהורות" על תהלים נפטר תקס"ו
דרכי הגעה: כשעתיים נסיעה דרומית לוורשה וכשעה צפונית לרדום
כתובת ביה"ק: Radomska 72
מפתח לביה"ק ניתן להשיג ב: 502 918 929
יהודים חיו בעיר כבר בשנת שנ"ו. בשנת שע"ז אחרי שמלך פולין אישר ליהודים זכויות בעיר נוסדה שם קהילה. בשנת שצ"ג ניתן אישור מחדש ליהודים, ובנוסף אישור להקמת בית כנסת ובית קברות. בתקמ"ו חיו 1240 יהודים בעיר , בתרנ"ז כ- 6390 יהודים ובתרצ"ג חיו בעיר 3811 יהודים.