קאליש נחשבה כעיר העתיקה ביותר במדינת פולין. ההתיישבות היהודית בעיר החלה בשנת ד' תתצ"ט בשנת כ"ד לאלף השישי היהודים נדדו לפולין בעיקר ממערב אירופה וממרכזה, בעקבות דחיקת רגליהם מענפי המסחר ובעקבות הפוגרומים בעת מסעות הצלב בעיקר בצרפת, בגרמניה ובבוהמיה. קאליש היתה מהמקומות הראשונים בפולין בהם השתקעו, בעידוד השליטים מבית פיאסט.
בשנת ה-מ"ז הותרה הקמת בית עלמין בעיר, בשנת קי"ח העניק המלך רישיון להקמת בית כנסת בעיר שעמד על תילו כ600 שנה עד תרי"ז בה נחרב בשריפה.
ובכל זאת גלים של פרעות שטפו מדי פעם את יהודי העיר, כשבכל פעם נמצאה עילה אחרת – בשנת ק"ט, פרעו ביהודי קאליש כשהואשמו בהתפשטות המגפה השחורה. בשנת ק"פ נערכה אסיפה של בישופים קתוליים בקאליש שתבעה מהיהודים תשלום מס לכנסיה עבור מגוריהם על קרקעותיה. פרעות על רקע כלכלי פרצו בשנים ש"ב ו-שכ"ה. בשנת שי"ז נפוצה בקאליש עלילת חילול הקרבן. בשנת תקכ"ג הופצה שוב עלילת דם, שגבתה ארבע נפשות.
בעת מלחמת הקוזקים בשנות ת"ח ות"ט הגיעו המוני פליטים מצפון ומזרח פולין לקאליש. לקראת סופה של מלחמת שבדיה – פולין, נהרגו מאות יהודים מקאליש על ידי צבא שבדיה. הקהילה השתקמה מהר מאוד בזכות עזרתם של בני קהילת פוזנא וליסא השכנות ובשנת ת"ל כבר היו מסוגלים לתת מקלט לפליטים מוינה שברחו מפחד העותמאנים התוקפים מערבה. בשנת תס"ו פרצה שריפה בעיר וגבתה 45 קורבנות שנתיים מאוחר 450 יהודים נהרגו במגפה .
משנות הת' הפכה קאליש למרכז רוחני חשובי ליהדות פולין רבה השני של הקהילה הידוע לנו הוא רבי ישראל שפירא המכונה רבי ישראל הדרשן, נתקבל לכהן בסביבת שנת ת"י, הוא הנהיג את העדה ולצד זה הקים ישיבה בעיר בה הרביץ תורה לתלמידים.
בין השנים תט"ז עד תמ"ג כיהן בעיר כדיין בבי"ד בקהילה הגאון רבי אברהם אבלי בעל "מגן אברהם" . התפרסם על שם ספרו "מגן אברהם", פירוש וביאור ל"שלחן ערוך אורח חיים". ה. מטרתו העיקרית היתה לפשר בין פסקי ר' יוסף קארו לבין הגהות ר' משה איסרליש (הרמ"א), ששניהם היו נערצים על ידיו. הפירוש הודפס ברוב המהדורות של "השולחן ערוך" מאז, ופוסקים רבים הסתמכו עליו בפסיקותיהם.
העיר נחשבה לאחת מהחשובות מבין הקהילות שנמנו על ועד ארבע ארצות, ובחציו הראשון של המאה הת' אף קיבלה את הנהגת הועד המחוזי. עד תע"ו אז עברה ההנהגה לעיר ליסא. בשנת תק"ס עמד מנין היהודים בעיר על 2100 במספר. בשנת תקפ"ז כ- 3,500 בשנת תר"ז כ-4,350 בשנת תרנ"ז 7,600 ובתרס"ח כ-14,400.
בין מנהיגי הקהילה:
הרב מאיר אוירבך היה רב בפולין ולאחר מכן ממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים, מחבר הספר "אמרי בינה" שעל שמו הוא מכונה. בשנת תרט"ו עבר לקהילת קאליש, שם עסק ברבנות עד עלותו לארץ בשנת תרי"ט.
רבי חיים אלעזר וואקס בעל נפש חיה: נישא לבתו של רבי משה הלברשטאם, אחיו של ה"דברי חיים" מצאנז אותו החשיב כרבו. בגיל 18 התמנה לרב העיירה טרניגרוד, תפקיד אותו מילא 20 שנה. בטרניגרוד עמד בראש ישיבה אותה פתח ומימן מכספו. בשנת תר"כ עלה רבי מאיר אוירבך, רבה של קאליש לארץ ישראל ורבי חיים אלעזר נקרא למלא את מקומו בקאליש. בקאליש הסמוכה לגבול גרמניה ניהל מאבק נגד השפעות הרפורמה שבעקבותיה גם נאלץ לעזוב את העיר. את ספרו "נפש חיה" פרסם בהיותו רבה של קאליש. בשנת תרכ"ז הוכתר כנשיא "כולל פולין בארץ ישראל", תפקיד שאותו מילאו לפניו החידושי הרי"ם ורבי מאיר אוירבך, קודמו ברבנות קאליש.
בכ"ב בסיוון תרל"ח, פרצו בקאליש פרעות קשות. כתוצאה מהאשמות שווא, הניזונות גם מהטפות של אחד הכמרים. ההמון – מצויד בקלשונים, במטילי ברזל ובנשק חם – תקף את היהודים ברחובות, פרץ לבתיהם ולבית הכנסת, עקר חלונות ודלתות, הרס את ארון הקודש, הוציא ספרי תורה, חיללם וקרעם. 13 יהודים נהרגו, ובתוכם שני ילדים. רבים נפצעו ורכוש רב נשדד. רב העיר, הרב וקס ביחד עם בית-הדין הכריז על תענית ציבור ביום הפרעות, כ"ב בסיוון, והתענית קוימה בקאליש במשך שנים רבות.
בשנת תרצ"א מנתה הקהילה 15,300 יהודים, ולפני השואה 25,000.
צדיקים הטמונים שם:
ר' אברהם ב"ר חיים אבלי הלוי גומבינר, בעל ה"מגן אברהם" ו"זית רענן", יש מצבה
רבי יהודה ב"ר ניסן אב"ד קאליש מח"ס "חידושי מהריב"ן" "בית יהודה" , קיימת מצבה
רבי יחזקאל ב"ר הלל אריה לייב ליפשיץ, אב"ד קאליש מח"ס "המדרש המעשה". נפטר י"ג אדר ב' תרצ"ב, יש מצבה.
רבי ישעיהו ב"ר אברהם משה וולטפרייד נודע בשם "דער וואלער רב" נפטר י"ב אב תרצ"ט, יש מצבה
רבי אברהם ב"ר שמואל שור
האדמו"ר מזאכלין
האדמו"ר מוואלא
רבי יהודה ב"ר ניסן
רבי יצחק הגדול
רבי יחיאל מיכל ב"ר אריה סגל
רבי יצחק זעליג ב"ר לייב קרא
רבי יצחק מקאליש ב"ר יוסף מיאמפולי חתן רבי ברוך ממז'יבוז'
רבי משה אפרים ב"ר מרדכי אשכנזי
רבי שמעון הכהן
דרכי הגעה: כשלש שעות מערבית לוורשה ושעתיים מערבית ללודז
כתובת ביה"ק: Podmiejska 24
קאליש נחשבה כעיר העתיקה ביותר במדינת פולין. ההתיישבות היהודית בעיר החלה בשנת ד' תתצ"ט בשנת כ"ד לאלף השישי היהודים נדדו לפולין בעיקר ממערב אירופה וממרכזה, בעקבות דחיקת רגליהם מענפי המסחר ובעקבות הפוגרומים בעת מסעות הצלב בעיקר בצרפת,