ר' יוסי מתושביה של ציפורי אומר: "אני ראיתי ציפורי בשלוותה, והיו בה מאה ושמונים אלף שווקים של מוכרי ציקי קדירה" [ב"ב ה, ב]. וכן אמר לבנו: עלה והבא לנו זיתים מהעליה. הלך ומצא את העליה שצפה בשמן. ופעם אמר לבנו הבא לנו גרוגרות מן העליה. עלה ומצאה מוצפת דבש [ירושלמי פאה ז, ג]. כן מספר ריש לקיש: "ראיתי זבת חלב ודבש של ציפורי והיתה ששה עשר מיל על ששה עשר מיל" [מגילה ו, א].
מדרום-מזרח לעיר, עוברות אמות המים של ציפורי. אלו מושכות מים ממעיינות משהד וא-ריינה, חלק ממפעל גדול ומשוכלל לאספקת מי שתיה לעיר הכולל מאגר תת-קרקעי ייחודי שאורכו כ-200 מטרים[1].
דומה שמעל הכל נוצלה אבן הגיר הרכה של גבעות ציפורי לחציבת קברים. ואכן, בית הקברות של ציפורי, בין הגדולים בארץ ישראל, משתרע על פני הגבעות הסמוכות לעיר מכל עבר. צורת הקבורה, כפי שהתגלה מתוך סקר וחפירות, היתה בכוכים (לעיתים בשתי קומות), במקמרים, בסרקופאגים, בקברי ארגז (דמויי שוקת) ובגלוסקמאות. גלוסקמה אחת מצויה ומונחת זה שנים רבות בתחום הכנסייה, במדרון המערבי של גבעת האקרופוליס. מדרום לציפורי העתיקה, בתחום המושב ציפורי, נחפרו בעבר כמה מערות קבורה, ובהן כתובות וגלוסקמאות. במערה אחת נתגלתה כתובת בארמית: "הדין קבורה (ד)רבי יודן ב[ר…] רב…וברה". במערה נוספת [בבור התחמיץ] נתגלו מספר כתובות, מהן דו-לשוניות (עברית ויוונית), וביניהן הכתובות: "הושעיה בר תנחום מטבריה", "הקבורה הזו שלנחום ושליעקב בניו שלרבי הוסוכי נוח נפש שלום", "רבי יסא חיורורה" ו"תיק רבי מניסס דניאל". במערה אחרת בתחום המושב, במגרש בית משפחת אבינערי, נתגלו 3 גלוסקמות אבן, אחת מהן עם עיטורים, כולל ציור של חזית מבנה[2]. גם ממזרח ומדרום-מזרח לעיר נסקרו מערות קבורה רבות, ובהן כוכים ומקמרים. במערת אל-ג'מל דרומית-מערבית ליישוב נמצאו שמות עבריים חרותים וצבועים באדום. [סר אוליפנט מציין כי במרחק מיל מזרחית לעיר נמצא בית קברות ובו מערות וארונות קבורה כולל מכסים]. דומה שבית הקברות של ציפורי אינו נופל בגודל ובפאר מבית הקברות הנודע של בית שערים.
צדיקים הטמונים בו:
רבי חנינא בן תרדיון
רבי יהודה הנשיא – רבינו הקדוש (אשתו ותלמידיו)
רבן גמליאל (השלישי) בן רבי יהודה הנשיא
רבי שמעון בן רבי יהודה הנשיא
(הנביא יונה בן אמיתי)[3]
ציפורי, "היושבת בראש ההר כציפור" [מגילה ו, א], היתה בירת הגליל היהודי בתקופת הבית השני ובתקופת המשנה (עד המאה הג' לסה"נ). השילוב של מים זמינים (עיינות צפורי, מי שתיה שהובאו באמות-מים ממעיינות מרוחקים וכן מאגירת מי-גשמים), קרקע עידית פוריה וקרקע נוחה לבניה על גבעה מוריקה בקרבת צומת דרכים חשובה, איפשרו את פיתוחה של עיר משגשגת בלב הגליל התחתון היהודי
הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר