בסביבת שנת ק' התיישבו יהודים בעיר. בית הקברות נוסד בסביבות שנת ש"נ (והיה בשימוש עד ת"ק לערך אז קידשו בית קברות חדש ששימש עד השואה אז חוסלו כל התושבים ובראשם הרבנים, בבית הקברות) נראה שאז כבר היה להם קהילה מאורגנת. מסמכים רשמיים ראשונים המעידים על יהודים הם משנת שנ"ה, אז נאסרה עליהם לקנות בתים חדשים בעיר. בשצ"ח פרצה שריפה שהחריבה כליל את העיר  כולל 10 בתי יהודים,ובית כנסת .אישור ניתן להם מיד אחרי זה לבנות את הכל מחדש,לא ידוע אם זה נעשה.בשנת תי"ז באמצע מלחמת שבדיה-פולין המכונה "המבול", רוב בני הקהילה חוסלו ע"י חילות פולין. עם סיום המלחמה בשנת ת"כ שוב פרצה שריפה בעיר,שהבריחה את כל התושבים הלא יהודים שלא חזרו אחרי כן . אז יהודים החלו לחזור, והיוו מרבית התושבים.
 

התארגנות הקהילה מחדש לאחר פרעות אלו, כבר היתה בשלמותה בראשית שנת ת"ק, או אז החלה הקהילה לשגשג,  ושנים ספורות לאחר מכן הושלמה בנייתו של  בית כנסת מפואר ומרשים במיוחד, שהיה אחד מהמבנים היפים במרכז פולין. הקהילה הייתה ידועה היטב ברחבי פולין. בשנת תמ"ד התקבל בעיר הרב הראשון רבי אהרן, לכהן כאב"ד .לאחר  שנת ת"ס, כיהן רבי נפתלי הירץ לנדוי חתן בעל ה"חכם צבי" כרב העיר היה עילוי מופלג והוא בן ח"י שנים בלבד במלכו, אולם לאחר חודשים ספורים נהרג בדרכים (יש גורסים שחי והנהיג את הקהילה עד שנת תפ"ט. ). בין 12 רבני פולין החתומים על החרם נגד כת הפרנקיסטים נמצאת גם חתימתו של רבי שאול ב"ר שמואל לנדא, אב"ד פשדבורז . רבי נתן נטע אייבשיץ בן אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ שכיהן בהמשך כרב,ואחריו מוצאים את רבי אריה לייב הלפרין רבם של "היהודי הקדוש" מפשיסחא שהיה יליד פשדבורז,ושל רבי ישעיה ולטרפרייד שהתפרסם מאוחר בשמו רבי ישעיה מפשדבורז.
 

רבי ישעיהו מפשדבורז' היה חתן של הנגיד הרב דן לוינברג מפשדבורז'. היה מגדולי תלמידיו של החוזה מלובלין וחבירו של היהודי הקדוש מפשיסחא. היה לפעמים פוסק אצל רבו החוזה מלובלין ואף כונה על ידו "ארון ספרים". בשנת תקמ"ח התמנה לרבנות פשדבורז'. אחר פטירת רבו 'החוזה' ובשנת תקע"ה החל לנהל חצר בעיירתו. נפטר בד' באלול תקצ"א.בין תלמידיו המפורסמים נמנים,הס"ק מרדושיץ, ה"תפארת שלמה" מרדומסק,רבי ארון מקראקא ורבי משה מללו.
 

רבי עמנואל בנו של רבי ישעיה. היה חתנו של רבי ישראל בנו של החוזה מלובלין. ותלמידו של הס"ק מרדושיץ. סירב לכהן בפני רבו הס"ק מראדושיץ. אז הוכתר הס"ק גם כרב מפשעדבורז, אך את המשכורות מקהילת פשעדבורז שלח לר' עמנואל, לאחר הסתלקות הס"ק בשנת תר"ג הסכים לשמש כאדמו"ר אך לא ברבנות ומסרה לרבי משה מלעלוב, וכשעלה לארץ ישראל בשנת תר"י קיבל רבי עמנואל  את הרבנות. נפטר בכ"ז בשבט תרכ"ה.
 

מספר בני הקהילה,במשך השנים :בשנת תקכ"ד היו 665, בשנת תקפ"ז היו 1800, בשנת תרי"ז 3150, ובשנת תרנ"ז 4100,נפש. לאחר מחלמת העולם ה-1 בשנת תרפ"א 3,750 איש, וערב השואה הגיע מספרם ל- 4500 איש.  

צדיקים הטמונים שם:

רבי אשר חריף  אביו של היהודי הקדוש

האדמו"ר פשדבורז' רבי ישעיה וועלטפרייד בן רבינו מאיר מפשדבורז', היה רבו של ה"תפארת שלמה" ותלמיד החוזה מלובלין נפטר ד' אלול תקצ"א יש מצבה

באוהלו קבורים גם השניים הבאים:

נכדו האדמו"ר מפשדבורז' רבי אברהם משה ב"ר עמנואל מרוספשה כ"ב אלול  תרע"ח יש מצבה

רבי חיים אלעזר מרוספשה ב"ר אברהם משה , יש מצבה.

דרכי הגעה: כשעה צפונית מערבית מקעלץ ושעתיים וחצי דרומית מערבית לוורשה, וצפונית  לקרקוב.

כתובת ביה"ק: Trywa 1

בסביבת שנת ק' התיישבו יהודים בעיר. בית הקברות נוסד בסביבות שנת ש"נ (והיה בשימוש עד ת"ק לערך אז קידשו בית קברות חדש ששימש עד השואה אז חוסלו כל התושבים ובראשם הרבנים, בבית הקברות) נראה שאז כבר היה להם קהילה מאורגנת. מסמכים רשמיים ראשונים המעידים על יהודים הם משנת שנ"ה, אז נאסרה עליהם לקנות בתים חדשים בעיר