בכפר אבני בניה עתיקות וחוליות עמוד, המשולבות בבנייני הכפר ובמיוחד בגרעין העתיק שלו. בקירות בית הכנסת של היישוב, שנבנה בשנת 1873[1], כנראה במקום שבו עמד בעבר בית כנסת קדום יותר, משולבות אבנים המעוטרות בדגמים יהודיים מובהקים האופייניים לתקופת המשנה והתלמוד, שהיו באתר. על אחת מהאבנים תבליט מנורה בעלת שבעה קנים, גילופי צמחים, לולב, שופר ומחתה, ועל אבן אחרת תבליט של חזית ארון קודש מפואר. כל אלה מעידים ללא ספק על בית כנסת קדום מתקופת המשנה והתלמוד שעמד במקום בית הכנסת הנוכחי או בסביבתו.
בוקיעה, הנקראת גם פקיעין, היא כיום כפר ערבי (דרוזי ברובו) בגליל העליון המרכזי. הכפר יושב על מדרון הפונה מערבה בקצה הדרומי של עמק פקיעין, המפריד בין גוש הר מירון וגוש הרי תפן. בסביבות הכפר מספר מעיינות ואתרים קדומים שנושבו החל מן התקופה הכלקוליתית (האלף השלישי לפסה"נ), ומערת קבורה מתקופה זו נתגלתה ממערב לכפר בשנת 1995
הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר