היישוב העתיק נמצא בגרעין הישן של עראבה. לא נערכו בו חפירות מקיפות, אך אבני בניה עתיקות שמשולבות כיום בבתי הכפר בשימוש משני, מעידות על הבניה הקדומה. זו כללה מבנים מפוארים מימי הבית השני (על פי תיאוריו של יוסף בן מתתיהו), ובית כנסת מתקופת המשנה והתלמוד (על פי המקורות התלמודיים והמקורות מתקופת הגאונים).
בעראבה נערכו במהלך השנים מספר חפירות הצלה, שחשפו קטעי רצפות פסיפס ושרידי כנסיה ביזנטיים[1], וכן מערות קבורה. מערה בעלת כוכים ונאה במיוחד מתקופת התלמוד (המאה הג' לסה"נ), כללה אבני גזית ואבן גולל[2]. במערה נוספת נמצא ארון קבורה מחרס (בדומה לסכנין)[3], ובמזרח הכפר, בשתי מערות קבורה עם כוכים וגומחות קבורה מימי הבית השני ומתקופת התלמוד (מאות א' לפסה"נ – ג' לסה"נ) נתגלו ארון חרס (עם רעפי כיסוי), חרוזים ואיזמל מברזל[4]. במערב הכפר, במערה נוספת בעלת מקמרים ומשכבי קבורה מן המאה הד' לסה"נ (שלהי תקופת התלמוד), נתגלתה דלת אבן מגולפת הדומה לדלתות של בית שערים[5].
בשנת 1885 מתאר ויקטור גרן כי לצד שתי מצ'אפה [בתי הארחה] מוטלות על הארץ כמה אבני גזית, בורות מים והרבה קברים חצובים בסלע שרובם מחזיקים שלושה ארונות קבורה במקמרות מעוגלות.
 
צדיקים הטמונים בו:
 
רבי ראובן האיצטרובלי (ואשתו)
רבי חנינא בן דוסא
אשתו של רבי חנינא בן דוסא
 

בצומת כרמיאל מערב אשר בכביש 85 פונים לכביש 784 ונוסעים כ-6.5 ק"מ עד לצומת יובלים, שם פונים שמאלה לכביש 805. [לבאים מסכנין יש לחזור לכיכר הנזכרת ופונים שמאלה לכביש 805]. אחר כ-3.6 ק"מ מצומת יובלים (כ-150 מטר אחרי תחנת הדלק שמשמאל לכביש) פונים ימינה לתוך הכפר. ממשיכים באותו רחוב  עד סופו ושם פונים שמאלה. לאחר כ-100 מטר מימין לרחוב מדרגות העולות למערת ר' חנינא בן דוסא ואשתו בצל אילן עתיק.

ערב היתה העיר היהודית החשובה ביותר בגליל התחתון המרכזי בימי קדם. כיום זהו כפר גדול בשם עראבה, הבנוי על גבעה למרגלות רכס הר אחים מעל בקעת סכנין. מסקר שנערך באתר עולה, כי היישוב היה קיים כבר בימי ממלכת ישראל ובתקופה הפרסית, וכנראה שהתקיים ברצף עד ימינו.

הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר