לצד כביש צפת-מירון: בית מעיין עתיק, מעל הנביעה – 'עין זיתון'. מבית המעיין מובילה ניקבה תת-קרקעית אל הנביעה עצמה, מרחק של כמה עשרות מטרים (הניקבה לא נחפרה וטרם נמדדה). כבר בתקופה העתיקה היה המעיין מפורסם בין תושבי הגליל, כפי שכותב ר' שלמה שלומיל מיינשטרל [ה"א שס"ז – 1607], שאיגרותיו היוו את הבסיס לספר 'שבחי האר"י': "מים חיים מבאר עין זיתון, שהם מים חשובים עד מאד". כיום משקה הנביעה בוסתנים נטושים במדרון אשר מתחת לעין זיתון, לכיוון דרום.
ליד המעיין, ממערבו: מבנה גדול, נטוש, אשר שימש בעבר כמסגד בכפר הערבי. אפשר שביסודו היה זה בית הכנסת של הקהילה היהודית שהתקיימה בכפר לפחות עד למאה הי"ז לסה"נ, ואף בית מדרשו של ר"מ בן מכיר קודם לכן[1]. לצד המבנה שוכבת חוליית עמוד, אולי חלק מן הבנין המקורי. על המדרון שמעל המבנה פזורות חורבות הכפר הערבי, ובתחום אזור זה, יש להניח, היו גם בתי הקהילה היהודית.
מתמיה שאין עדות לקיום ישוב באתר לפני ימי הביניים, למרות שבעין זיתון היה מעיין איתן שהזין את תושבי היישוב והשקה חלקות שלחין במורדות המדרון. אמנם, במדרון הגבוה מעל האתר נמצאו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה, המעיד על ישוב מסויים שהתקיים במעלה המדרון לפני כ-4500 שנה, אך בכל זאת יש לתמוה למה לא נוצל המעיין בתקופות הקדומות האחרות – בתקופות המקרא, המשנה והתלמוד – לפיתוחו של ישוב גדול, כפי שקרה בדרך כלל סביב מעיינות ומקורות מים איתנים אחרים. קיימת אפשרות שהמעיין פרץ רק בעקבות אירוע טבעי מסויים (כמו גלישת קרקע בעקבות רעידת אדמה), שהתרחש בתקופה מאוחרת יותר, אולי לקראת ימי הביניים, ולכן רק מאז נוסד ישוב קבוע במקום. אך יתכן גם שמתחת לחורבות הכפר מסתתרים שרידים עתיקים של ישוב שהתקיים כאן עוד בתקופות הקדומות (על אף שטרם נמצאו חרסים קדומים היכולים לרמוז על קיומו של ישוב כזה).
מעל הכפר העתיק וצפונית לו, מספר מערות קבורה בעלות כוכים.

רבי יוסי דמן פקיעין:
נוסעים בכביש הראשי ממירון צפתא. ממשיכים עם הכביש לצפת אחרי חניון עין הוזים כ-300 מטר ופונים ימינה בדרך עפר ליער הבעש"ט. לאחר כ-400 מטר פונים ימינה [מעל גשרון] ולאחר כ-100 מטר פונים שוב ימינה [כמצויין בשלט]. אחרי כ-400 מטר פונים ימינה וממשיכים כ-100 מטר בשביל המוביל לציון ר' יוסי דמן פקיעין ולמקום שנתקבצו הרשב"י ותלמידיו ללמוד שם ספרא דצניעותא.

רבי ייבא סבא:
חוזרים לדרך העפר וממשיכים עם הדרך עוד כ-900 מטר עד קו החשמל [כ-400 מטר לאחר ההצטלבות ישר ושמאלה], ושם לשמאל הדרך כ-60 מטר בין הסלעים סלע גדול עומד ניצב ומעט מישור בסלע עצמו – ציון ר' ייבא סבא.

אוריה הכהן:
קשה להצביע על מיקום מדוייק, אולם 100 מטר מזרחה מר' ייבא שם מקום קברו של אוריה הכהן.

רבי שמעון בן מנסיא:
ממשיכים עם הדרך כ-1.6 ק"מ עד לצומת Y. בהצטלבות פונים ימינה וממשיכים כ-550 מטר (50 מטר אחרי קו החשמל) [הדרך מתעגלת שמאלה וימינה] עד שמגיעים לפניה שמאלה לכיוון הואדי. פונים שמאלה ולאחר כ-70 מטר [משמאל 2 עצי אקליפטוס] מימין לדרך נכנסים כ-30 מטר, בין הסלעים ציון ר' שמעון בן מנסיא.

רבי יהודה בר אלעאי:
חוזרים לכביש הראשי עד הכניסה ליער הבעש"ט. פונים בכביש  89 ימינה לכיוון צפת וממשיכים עד לצומת עין זיתים. בצומת פונים שמאלה לכביש 886 ומיד ימינה לכביש 8900 (הכביש הישן לצפת). לאחר כ-930 מטר מימין לכביש בנין גדול על ציון ר' יהודה בר אלעאי.

רבי כרוספדאי חמיד ליבא התנא:
חוזרים לכביש. מול הירידה לר' יוסי סאראגוסי [ראה להלן], מעבר לכביש ישנו שביל עלייה תלול העולה במדרגות עד למערת רבי כרוספדאי התנא.
 

רבי יוסי סארגוסי:
ממשיכים בכביש כ-290 מטר. מימין לכביש יורדת דרך [עם מדרגות] לתוך מטע זיתים עד לציון ר' יוסי סאראגוסי.

רבי יוחנן בן ברוקא:
בהמשך הכביש לכיוון צפת, לאחר כ-100 מטר ישנה פניה ימינה לכיוון המזבלה. ממשיכים אחריה עוד כ-20 מטר ואז פונים ימינה בדרך העפר המסומנת ירוק-לבן. ממשיכים בה כ-100 מטר, מצד ימין הציון.

היישוב עין זיתים, כיום חורבה גדולה לצד כביש צפת-מירון, ממערב לביריה, אינו נזכר בתלמוד.
האיזכור הראשון של ישוב זה במקורות היהודיים הוא בגניזה הקהירית מן המאה הי"ג לסה"נ, שם מוזכר סעדיה בר דוד בעיר 'עין זיתון הסמוכה למדינת צפת'. גם מן הסקר הארכיאולוגי שנערך באתר עולה, כי היישוב במקום נוסד רק בימי הביניים, אולי בעקבות פיתוחה של העיר השכנה צפת בתקופה הצלבנית. מאז מוזכר האתר בעיקר בהקשר של קברי הצדיקים הסמוכים לו

הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר