מכיוון שהכפר הערבי בנוי היום על גבי האתר הקדום, ולא נערכו בו חפירות ארכיאולוגיות, מעט מאד ידוע על אופיו של היישוב הקדום. למרות זאת, אין ספק שהיישוב העתיק התרכז סביב הגרעין הקדום של הכפר, בחלק הצפוני של השלוחה עליה בנוי הכפר היום. כבר במאה הי"ט מציין החוקר הצרפתי ויקטור גרן: "הכפר הזה נבנה באתרה של עיירה קדומה, אשר יש בה עוד שרידים דלים של בנין מקושט בעמודים, שאולי היה בית כנסת". כיום פזורים חוליות עמודים ופריטי בניה מגזית באזור הגרעין העתיק ומורדותיו, (בעיקר במורד המערבי ובאזור בנין הכנסייה החדשה), אך מקום המבנה הציבורי, בית הכנסת העתיק, טרם אותר.
בשנות הששים של המאה הכ', בזמן הכשרת שטח לבנית המוביל הארצי, נחשפו מדרום-מערב לכפר קטעים ממערכת מנהרות חצובות בעלות ארובות אויר משופעות[1], באורך של עשרות מטרים לפחות. מן הממצא המועט שנתגלה, שיער בודק המנהרות נ. תפילינסקי שיש לתארך אותן למאות ב'-ג' לסה"נ (תקופת התלמוד)[2], אך מטרת המנהרה ויעדיה לא התבהרו עד היום[3].
מדרום לכפר, על הרכס הנמוך הסוגר את בקעת בית נטופה ממזרח, בדרך לחורבת עמודים, קיימים מתקנים חצובים בסלע, כגון גתות וחציבות, שהיו חלק מהפריפריה החקלאית של עילבון, או של חורבת עמודים הסמוכה מדרום[4].
בית הקברות העיקרי של היישוב נמצא במדרון הצפוני של הכפר העתיק, ובו מערות קבורה עם כוכים. חלקן נסקרו ונבדקו על ידי עובדי רשות העתיקות במהלך השנים, אך לא נחפרו. גם בהן הובחן ממצא מן התקופה הרומית, ויש להניח שמדובר בבית הקברות של עילבון מתקופת התלמוד.
מערות מספר קיימות גם במדרון המזרחי, ועל פי עדויות של נוסעים במאות השנים האחרונות ושל חוקרי המאה הי"ט (כגון ויקטור גרן הצרפתי והסקר הבריטי), היו גם קברים שנחצבו ממערב לכפר, ודרומית לציון של ר' מתיא – להלן – היה ארון מאבן.
צדיקים הטמונים בו :
רבי מתיא בן חרש
מכביש 65 לאחר כ-7 ק"מ מצומת גולני בכיוון צפון (לצומת נחל עמוד) פונים שמאלה בצומת עיילבון לכביש 806. לאחר כ-2.3 ק"מ פונים שמאלה (מול הכניסה לכפר) בכביש העולה מעל מוביל המים וממשיכים כ-350 מטר. בגדר מימין לדרך יש שער. עוברים את השער ויורדים כ-60 מטר בשביל ומדרגות אל ציון מתיא בן חרש.
עילבון, כפר ערבי-נוצרי בגליל התחתון המזרחי, בגבולו המזרחי של עמק בית נטופה. מי מעיין הכפר, עין לבאן (=עין עילבון), הנמצא כ- 300 מטר ממערב לגרעין הקדום, היו בעלי צבע לבנבן-עכרכר, ומכאן, לדעת תושבי הכפר הותיקים, מקור שם המעיין והכפר
הצג את קבר רבי כרוספדאי האמורא במפה גדולה יותר