היישוב העתיק ממוקם בגרעין הישן של העיר סח'נין של היום, הוא הרובע הקדום חארת אל-ג'אמע וסביבתו. ברובע זה מבנים ישנים מאבני בניה עתיקות שנעשה בהן שימוש משני: בסוף שנות התשעים של המאה הכ' גילה עידן שקד מרשות העתיקות באחד מהמבנים חלק מחזית של מבנה מפואר קדום, כנראה בית הכנסת העתיק של היישוב מתקופת המשנה והתלמוד. המבנה לא נחפר והוא מכוסה בבניה חדשה[1]. כמו כן נתגלתה בעבר בביתו של תושב המקום סעדה אל-קסיס, אבן משקוף ובה כתובת ביוונית: 'ה' אחד'[2]. יתכן שמקורה של האבן בבית כנסת זה.
בתחום הגרעין הישן של הכפר נתגלו בעבר שרידים מהתקופה הביזנטית[3]. ממערב למסגד אל-עומרי, המסגד המרכזי הממוקם בפסגת הכפר, נחפרה מערת בית בד עתיקה, ובשפכי העפר שלה נתגלתה גם אבן משקוף עם כתובת יוונית נוספת[4].
מסביב לכפר, בעיקר ממזרח ומצפון – מערות ששימשו לאחסון, למלאכה ולקבורה[5]: בשכונה הצפונית נחפרה מערת קבורה עם כוכים, בה נתגלו ארונות קבורה מחרס. הארונות כוסו ברעפי חרס מתקופת המשנה והתלמוד (מאות ב'-ד' לסה"נ)[6].
צדיקים הטמונים בו:
רבי יהושע דסיכנין (ואשתו)
ר' שמעון הסכניני (ואשתו ובניו)
ר' שמעון חסידא
ר' שמעיה חסידא
בצומת כרמיאל מערב אשר בכביש 85 פונים לכביש 784 ונוסעים כ-8 ק"מ עד לצומת יובלים, שם פונים שמאלה לכביש 805. לאחר כ-3.2 ק"מ, בכיכר, פונים בפניה חדה שמאלה לרחוב הראשי עד סופו (ממשיכים כ-600 מטר). לאחר מכן פונים שמאלה לסימטא צרה. לאחר כ-20 מטר חונים ופונים שמאלה לסימטא אשר בסופה אילן עתיק, שם מערת ר' יהושע דסכנין, ר' שמעון הסכניני, ר' שמעון חסידא ור' שמעיה חסידא.
סכנין, ישוב קדום שנוסד עוד בימי האבות, ממוקם בבקעת סכנין שבין בקעת בית הכרם לבין בקעת יטבת הלא היא בקעת בית נטופה [תוספתא נדה ג, יא].
החל מתקופת הבית השני נזכר ישוב יהודי חשוב זה במקורות היהודיים. שמעון סיכנא היה איש סכנין [קהלת רבה ד, יז]. יוסף בן מתתיהו ביצר את סכנין לקראת הפלישה הרומית לגליל ערב מלחמת החורבן , ובדור יבנה, לאחר החורבן, פעל במקום ר' חנינא בן תרדיון [סנהדרין לב, ב] .
הצג את קבר רבי כרוספדאי האמורא במפה גדולה יותר
