ישנם מקורות להתיישבות יהודית בעיירה סטנוב כבר לפני למעלה משש מאות שנה, העיר ידעה סערות רבות ובינהם החרם על הכת הפרנקיסטית בשנת תקט"ז (1755), שהיה מראשוני החרמות על הכת.

בעקבות החרם אף נגזרה בעיר, לאחר השתדלות חברי הכת הפרנקיסטית, גזירת שריפה על התלמוד בשנת תקי"ח (1757).

העיר ידעה זמני גדולה רבים, כאשר פיארו את כס הרבנות בה רבנים ידועי שם כה′תפארת ישראל′, ה′גנזי יוסף′, ה′ראשית ביכורים′, ה′תשובת ראם′, והרה"ק ר′ שלמה בנו של בעל המגלה עמוקות.

בשנות הזעם, עת בא הצורר הנאצי לעיירה, נכחדה הקהילה ואף מתי המעט שנצלו לא הצליחו להקימה מחדש,  ובכך תמו להם מאות שנות קהילה יהודית מן המפוארות במזרח אירופה.

לאחר מכן נותר בית הקברות מיותם ללא הגנה במשך עשרות שנים ועד ימינו, ומצבו מידרדר והולך.