בראש גבעת סאסא קיים תל קדום, שעל חלקו המערבי בנוי כיום בית ספר. בתל, בעיקר בשטח בית הספר וסביבתו, נערכו מספר חפירות ארכיאולוגיות שחשפו ממצאי ישוב מתקופת הברונזה התיכונה (תקופת האבות), הברזל 1 (יהושע והשופטים), הפרסית והעות'מאנית. הממצאים מתקופת הברזל 1 מעידים על ישוב כפרי איתן שהיה במקום במאות י"א–י"ב לפסה"נ[1], היא תקופת ההתנחלות הישראלית, אך אין לדעת האם היה כאן ישוב ישראלי[2] או ישוב צורי (פניקי) כנעני תחת שלטון ממלכת צור.
במרומי התל ניצב בית כנסת קדום[3], ששרידיו ניכרים עדיין באתר. בית הכנסת נבדק בשנת 1968 אך לא נחפר. השרידים הבולטים ממנו הם שתי מזוזות הפתח שבמזרח. סגנון הבניה מעיד על היותו מתקופת המשנה והתלמוד, אך ייחודו הוא בכיוונו החריג: ציר האורך שלו הוא מזרח-מערב, ופתחו (היחיד) נמצא בצד מזרח, דבר נדיר בהשוואה לבתי הכנסת הקדומים האחרים בגליל[4].
ממערב לבית הכנסת – שרידי מצודה תורכית שבנייתה מיוחסת לדאהר אל-עמר, שליט הגליל במאה הי"ח לסה"נ.
במדרון הדרומי-מערבי של התל נחשף מאגר מים מטוייח עם מדרגות, ויתכן שזה שימש כמקווה טהרה בתקופת המשנה והתלמוד.
במורדות הגבעה מסביב קיימות מערות קבורה, רובן כנראה של אוכלוסיית סאסא היהודית באותה תקופה.
צדיקים הטמונים בו:
רבי סיסי
רבי לוי בר סיסי
רבי יוסי בר סיסי
בכביש 89 כ-1.5 ק"מ מצומת חירם לכיוון צומת חוסן, פונים ימינה לתוך קיבוץ סאסא, עוברים את שער הקיבוץ וממשיכים ישר כ-550 מטר עד לכניסה לבית אריזה לפירות. לפני הכניסה לבית האריזה פונים בכביש ימינה ולאחר כ-50 מטר מגיעים למערת ר' סיסי ור' לוי בר סיסי הנמצאת משמאל לכביש.
על פי ממצאי החפירות והסקר שנערך באתר, המקום יושב כבר בתקופת הברונזה התיכונה (תקופת האבות), הברזל 1 (יהושע והשופטים), ומן התקופה הפרסית ואילך.
למרות שהיישוב אינו נזכר במקרא או במקורות התלמודיים , בית כנסת הקיים באתר (ראה להלן) מוכיח בעליל שהתקיים במקום ישוב יהודי בתקופת המשנה והתלמוד.
בימי הביניים נזכר היישוב אגב איזכור קבר הצדיק ר' לוי בר סיסי בכפר, אך גם אז לא מוזכרת במקום קהילה יהודית .
הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר