שטחו של תל גת-חפר הוא כ-30 דונמים. הוא כולל תל עליון שאינו בנוי כיום, ותל תחתון המכוסה בבניה מודרנית. בחפירות ההצלה, שנערכו בשנות ה-90 של המאה הכ', נחשפו בתל שכבות-יישוב ושרידי ביצור מתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה (תקופת האבות), תקופת יהושע, השופטים ובית ראשון (ימי ממלכת ישראל, עד כיבוש האתר בידי תגלת פלאסר הג' בשנת 732 או 733 לפסה"נ), ומהתקופה הפרסית[1].
צדיקים הטמונים בו:
הנביא יונה בן אמיתי
[1] בקובץ "הגליל" מתאר א.ז. רבינוביץ [1854-1945] מעיין שנמצא במערב הכפר, ועובר בתעלה עשויה אבנים. כמו כן הוא מתאר שוקת העשויה "ארון אבן של מת [סרקופג], מפותח בפיתוחים יפים".
נוסעים בכביש 754 כ-1.6 ק"מ [בעליה] ופונים ימינה לכפר משהד. לאחר כ-50 מטר פונים שוב ימינה ולאחר כ-600 מטר שמאלה. לאחר כ-70 מטר פונים שוב שמאלה. בתחילת הסימטא מימין מסגד עם צריח גבוה [בתוכו חבוי הבנין הקטן עם הכיפות שאינו נראה לעין] ובתוכו מערת יונה הנביא.
במערב הכפר, מעל שטחו הבנוי
הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר