האלמנט הבולט ביותר באתר, בשיא הגבעה, הוא מבנה הקבורה המונומנטאלי ('מאוזוליאום' – 'קבר בנין' בשפת התלמוד) המיוחס לשמאי ואשתו או לכלתו, ראה להלן, שאורכו 3.8 מטר, גובהו 2.6 מטר והוא בנוי מאבני ענק, בשתי קומות. בתוך המבנה סרקופג ענק שבו נחצבו שני משכבים למתים, בכל אחד מהם הגבהה קטנה בראש האבן להנחת ראש הנפטר (הקבר ריק היום מעצמות). התיאור המפורט ביותר של הקבר במקורות היהודיים הוא באהבת ציון [1765 לסה"נ], שמרבה גם לתאר את מירון (ראה להלן). הקבר נבדק ביסודיות על ידי המשלחת הארכיאולוגית שחפרה בחורבת שמע בשנות ה-70, אך לא הצליחה לתארך את זמן הקמתו ושימושו. ההשערה היא שהוא נבנה בזמן קיום היישוב בתקופת המשנה והתלמוד, אך לדעתנו, מיקומו בחלקה מרכזית כל כך בראש הגבעה מעיד שהוא קודם לזמן קיומו העיקרי של היישוב (שהיה בשלהי תקופת התלמוד, המאות הג'-ד' לסה"נ), ושתכנון היישוב בחלק הצפוני של הגבעה התחשב, כנראה, בקיומו של הקבר שכבר היה קיים במקום זה זמן רב[1]. מבני קבורה מונומנטאליים כאלה הינם נדירים בארץ ישראל, ובכך ייחודו הארכיאולוגי של המבנה. מבנים דומים לו מצויים בפניקיה (לבנון), במיוחד בצור ובסביבתה (כגון 'קבר חירם' שממזרח לצור).
קברי הצדיקים באתר[2]
שמאי הזקן (אמו ואשתו)
המעוברת – כלתו של שמאי הזקן
בית שמאי
מערת הכהנים
רב אישא
לציון שמאי אשר במערה שבראש ההר: ממשיכים בדרך העפר שבצד נחל מירון הנזכרת לעיל אצל רב המנונא סבא עוד כ-420 מטר עד למעיין מירון (המעיין מכוסה במשטח בטון ולידו בית שאיבה נטוש). לפני המעיין פונים שמאלה בדרך המתפתלת במעלה ההר ולאחר כ-550 מטר מגיעים לאבן המעוברת [להלן]. ממשיכים עוד מטרים ספורים, במפלס אחד נמוך יותר, מערת שמאי הזקן [היא בנויה מתחת לאבן המעוברת].
למידע מפורט לחץ כאן
בחורבת שמע ישנם שרידים רבים מהיישוב הקדום שהתקיים כאן בתקופת המשנה והתלמוד. השרידים שמורים היטב יחסית, והסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאתר ננטש כבר לפני מאות שנים. השריד הבולט ביותר בראש הגבעה הוא קבר גדול המיוחס לשמאי או לכלתו (להלן).
הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר