Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

"ושם, במקום גניזת הצדיק, זוכה כל אחד שירחמו עליו מלמעלה וידונו אותו לכף זכות".

(שלוחין ב' י"ג)

"ועל כן הוא דבר גדול מאוד מאוד להרבות לילך על קברי צדיקים אמיתיים".

(כתובת קעקע ג' ב')

על ידי השתטחות על קברי צדיקים, הקב"ה עושה לו טובות, אף על פי שאינו ראוי לכך.

(ספר המידות, צדיק קעג)

"עיקר השראתה שכינה בדורותינו אלה - בקיברי צדיקים".

(מובא ב"לשם" חלק ד' בשם הגר"א)

"מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ להשתטח על קיברי צדיקים, מצד שהיא מצוה רבה".

מובא ב"שדי חמד" (מערכת ארץ ישראל אות א')

עזרו לנו להמשיך
לשמר את העבר היהודי ברחבי העולם, ולהציל בתי קברות באירופה ולשמרם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מז'בוז' (מזיבוז)

מז'בוז' (מזיבוז)

 

עם נסיגת הצבא האדום ופינוי המוסדות הסובייטיים מאזור מז′יבוז′ ביולי 1941, החלו לאומניים אוקראיניים לפרוע ביהודי מז′יבוז′.

עם תחילת הכיבוש נהרס בית מדרשו של הבעש"ט עד היסוד. כמו כן נהרס בית הקברות.  במשך שלשה-עשר חדשים סבלו יהודי מז′יבוז′ סבל בל יתואר. הם רוכזו בגטו שהוקף בגדרות תיל גבוהות וסבוכות, בתנאי מחיה של 15-20 נפש בחדר. הצעירים שביהודי העיר נשלחו לעבודות כפייה ורבים מהם מתו. 

ביום שלישי, ה-22 בספטמבר 1942, בבוקר, הקיפו אנשי הגסטאפו ועוזריהם האוקראינים את הגטו היהודי וריכזו את יהודי הגטו הנותרים בכיכר העיר. הצעירים רוכזו ונשלחו למחנות עבודה, ויתר היהודים, כ-1,000 במספר, נלקחו משם לגדות נהר בוג, שם נרצחו.
כ-2,500 יהודים עדיין הצליחו להסתתר בבונקרים ובכפרי הסביבה ובמשך שלושה שבועות נמשך ציד היהודים, ובסיומו נמנו כ-3,500 הרוגים אשר קבורים בקבר אחים מחוץ לעיר. מעטים מאוד מבני קהילת מז′יבוז′ ניצלו.  לאחר שחרור העיר בידי הצבא האדום ב-24 במרץ 1944, חזרו למז′יבוז′ כ-20 משפחות יהודיות, אולם חיי הקהילה במקום לא נתחדשו.
בשנת 1969 כל המוסדות הממשלתיים עברו ללטיצ′ב, ורוב היהודים עזבו את העיירה.
בשנות ה-80 חיו בעיר כשמונה יהודים ובשנת -1990- שלושה

כיום מארחת האגודה במרכז הכנסת אורחים כ30,000 יהודים בשנה.

 

צדיקים הטמונים בו:

רבי אברהם יהושע העשיל מאפטה בן רבי שמואל, מח"ס אוהב ישראל, נפטר: ה' ניסן תקפ"ה
רבי אהרן תלמידו של הבעש"ט
רבי אריה ליבוש בנו של רבי יצחק מזולקאווא, אחיו שלרבי נחמן הורדנקר, נפטר: תקכ"ח, ע"פ צוואתו נטמן סמוך לבעש"ט
רבי ברוך ממזיבוז נכדו של הבעש"ט, נפטר: י"ח כסליו תקע"ב
רבי דוב בער הכהן ראפפורט בנו של רבי חיים הכהן, אב"ד לבוב, חתן רבי מאיר מקונסטנטין, תלמיד הבעש"ט, נפטר: כ"ד ניסן תקס"ג
רבי הרשל אוסטרפוליר תלמיד רבי ברוך ממעזיבוז
רבי זאב וולף קיצעס תלמיד ונאמן ביתו של הבעש"ט, נפטר: י"ב חשון תקמ"ט
רבי יוסף משה המגיד ממעזיבוז, תלמידו של הבעש"ט, מדברי תורתו בספר 'תולדות יעקב יוסף'
רבי יצחק מיאמפול [ממזיבוז] בנו של רבי יוסף יאמפולר, חתנו של רבי ברוך ממעזיבוז,
רבי ישראל הבעל שם טוב, מייסדה של החסידות, נפטר: ו' סיון תק"כ
רבי ישראל בנו של ר' שמחה, ואחיו של רבי נחמן מברסלב, ידוע בכיניו רבי ישראל מת, מ"כ בסמוך לאוהל הבעש"ט
רבי מנחם מאניש הלוי מו"ץ מעזריטש, תלמיד הבעש"ט, נפטר: כ"ב אלול תקנ"ה
רבי משה חיים אפרים אב"ד סדילקוב, מח"ס דגל מחנה אפרים, נפטר: י"ז אייר תק"ס 
רבי משה כץ מח"ס פני משה, בנו של בעל הסמיכת חכמים
רבי משולם זוסיא ממזיבוז בן רבי אברהם יהושע העשיל ממעזיבוז, נפטר: י' אדר תר"פ
רבי פייבוש מהיבנוב בעל תפילה אצל החוזה מלובלין
רבי שמחה בן רבי נחמן מהורדנקא, אביו של רבי נחמן מברסלב
מרת אדל בתו של הבעש"ט
מרת פיגא בת אדל בת הבעש"ט אמו של רבי נחמן מברסלב

רחוב הבעל שם טוב 24

הזמנת לינה:
בית מלון מז'בוז: בית מלון, דירות אירוח, חדרי VIP, מקווה טהרה, בית כנסת, אוכל גלאט כשר
להזמנות:  02-9997272  – ESL – אי אס אל 
 

עם נסיגת הצבא האדום ופינוי המוסדות הסובייטיים מאזור מז?יבוז? ביולי 1941, החלו לאומניים אוקראיניים לפרוע ביהודי מז?יבוז?. עם תחילת הכיבוש נהרס בית מדרשו של הבעש"ט עד היסוד. כמו כן נהרס בית הקברות. במשך שלשה-עשר חדשים סבלו יהודי מז?יבוז? סבל בל יתואר. הם רוכזו בגטו שהוקף בגדרות תיל גבוהות וסבוכות,


הצג מפה גדולה יותר

Scroll Up

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא: