התיישבות יהודית בליסא מתועדת עוד משנת ה' שס"ד 1604, בשנת הת' ניתן להם אישור לקנות בתים , לפרנסתם עבדו כסנדלרים חייטים, זגגים ואף בתחום המסחר יצוא ויבוא וכדו'. בשנת תמ"ד כבר היה לקהילה היהודית בית כנסת שנחרב בשנת תקי"א מפיצוץ אבק שריפה סמוך לבית הכנסת, בו נהרגו 33 יהודים. העיר סבלה במשך השנים מאבידות רבות בנפש, ביניהם יהודים רבים שקיפחו את חייהם כתוצאה מהמלחמות ומשריפות, בשריפה שפרצה בתקכ"ז נחרב הרובע היהודי ו20 יהודים מתו.
בין השנים תקכ"ז – תק"נ עמד מספר היהודים בליסא בין 4,000 ל5,000 נפש. אותם שנים פרחה העיר מאד רוחנית , תלמוד תורה היה שם, אליו הגיעו ילדים מהעיר ואף מחוצה לה. בשנת תק"מ עבר לליסא ר' עקיבא אייגר למשך עשר שנים. באותן שנים חיו בעיר רבנים ידועים כמו ר' יעקב מליסא, כאב"ד שימש בעל ה"ברוך טעם" ר' נתן נטע מבראד, ועוד רבים אחרים. הקהילה בליסא התפתחה מאד והיה להם בית כנסת מפואר , תלמוד תורה ,ביה"ק ואף בית חולים משלהם. בתר"ב נוצר גל הגירה מליסא כ150 משפחות עזבו לגרמניה ואמריקה, לאחר מלחמת העולם הראשונה רבים עזבו, עד שבשנת תרפ"ד נמנה מספרם בפחות מ160 איש בליסא. במשך מלחמת העולם השניה החריבו הנאצים את בית הכנסת , והרסו את בית הקברות,
בשנת תשנ'ג שוחזר בית הכנסת מחדש.
צדיקים הטמונים שם:
רבי דוד טעביל קצנלנבויגן ב"ר נתן נטע מבראד, הרב ואב"ד ליסא בעל "נפש דוד" – נפטר ט"ז טבת תקנ"ב.
רבי יהודה לייב ב"ר משה קלישר.
דרכי הגעה: במערב פולין, כשעה וחצי דרומית לפוזנן.
כתובת ביה"ק: Aleje Jana Paw?a II 14
כתובת ביהכ"נ: Gabriela Narutowicza 31 כיום מוזיאון:Muzeum Okr?gowe טל': +48 65 529 61 43
בין השנים תקכ"ז – תק"נ עמד מספר היהודים בליסא בין 4,000 ל5,000 נפש. אותם שנים פרחה העיר מאד רוחנית , תלמוד תורה היה שם, אליו הגיעו ילדים מהעיר ואף מחוצה לה. בשנת תק"מ עבר לליסא ר' עקיבא אייגר למשך עשר שנים. באותן שנים חיו בעיר רבנים ידועים כמו ר' יעקב מליסא, כאב"ד שימש בעל ה"ברוך טעם" ר' נתן נטע מבראד, ועוד רבים אחרים