מצפון וממזרח לכפר נחום נחשפו בעבר קברים פשוטים רבים, ואף קברים מפוארים. הקברים מהווים חלק משדה קבורה יהודי נרחב בפריפריה של העיירה[1]. קברי ארגז פשוטים יותר נחשפו במהלך השנים האחרונות מצפון וממזרח ליישוב במהלך עבודות פיתוח שונות, בעיקר בעקבות הנחת קווי ביוב ומים. אלה נכרו בקרקע בעומק ממוצע של 1 מטר, נבנו בדרך כלל מאבני הבזלת המקומיות, טוייחו וכוסו בלוחות אבן. מעל חלק מהקברים נתגלו גושים של אבני גויל מלוכדות בטיח וטיט, כנראה מצבות ('נפשות') שדומות להן נתגלו לרוב בטבריה. נראה שיש לתארך שדה קבורה זה בעיקר למאות ב'-ד' לסה"נ (תקופת התלמוד).
ממזרח לשדה הקבורה, מעל הגדה המזרחית של נחל כורזים[2], מונח סרקופאג בודד עם מכסה גמלוני בעל פינות דמויות-קרני מזבח ('אקרוטריות'). הסרקופאג בולט לעין ומבצבץ מעל פני הקרקע. הקבר טרם נחפר, אך כנראה נשדד בעבר.

כפר נחום נמצא בסמוך לכביש 90 (טבריה – ראש פינה).
לבאים מטבריה: כ-12 ק"מ מטבריה, בצומת כפר נחום, פונים ימינה מכביש 90 לכביש 87.
לבאים מראש פינה: כ-7 ק"מ מצומת עמיעד, בצומת כפר נחום, פונים שמאלה מכביש 90 לכביש 87.
מצומת כפר נחום נוסעים בכביש 87 כ-3.7 ק"מ ופונים ימינה לכיוון הגן הלאומי כפר נחום [יש שילוט המפנה לכנסייה האורתודוקסית. פניה אחת לאחר הפניה לכפר נחום]. לאחר כ-70 מטר פונים ימינה בכביש משובש (שהוביל בעבר לכנסייה האורתודוקסית), ולאחר כ-50 מטר פונים לימין בדרך עפר לתוך מטע בננות. ממשיכים בה ישר ולאחר כ-20 מטר בתוך המטע מצד ימין קרחת קטנה ובמרכזה צמחיה ובה מקום קבורת נחום האלקושי ר' תנחום ור' תנחומא.

כפר נחום, ישוב דייגים יהודי בתקופת הבית השני, שהמשיך להתקיים ולשגשג גם בתקופת המשנה והתלמוד , מזוהה בוודאות בתל-חום על חופה הצפוני של הכנרת. שטח היישוב העתיק נמצא כיום בבעלות הכנסיות הפרנציסקנית (קאתולית) והיוונית אורתודוקסית, ומטעמן נערכו באתר, בפרקי זמן שונים במאה הכ', חפירות ארכיאולוגיות רבות, אשר חשפו חלקים נרחבים מן היישוב היהודי שהתקיים במקום בתקופות הנ"ל. מן החפירות באתר עולה, כי התקיים כאן ישוב כבר בתקופה הכנענית, אך הוא החל לשגשג רק מראשית תקופת הבית השני והלאה.