בכפר יסיף נתגלו בעבר שני ממצאים בעלי אופי יהודי מובהק: הממצא הראשון – אבן שמקורה מבית כנסת קדום עם תבליט מנורה בעלת שבעה קנים ושלוש רגליים, ולידה לולב ושופר. האבן נמצאה משובצת בבנין ישן בכפר. הממצא השני – דלת אבן של מערת קבורה, שעליה מגולפים, בין השאר, תיאורים של סמלים יהודיים כמו מנורה בת תשעה קנים, שופר, לולב, קונכיה המונחת על גבי עמודים וורדות. כיום מצויה אבן הבניה עם תבליט המנורה בידי רשות העתיקות, בעוד דלת האבן המעוטרת מצויה זה שנים רבות במוזיאון הלובר בפאריס.
שכונת היהודים, 'חארת אל-יהוד', עדיין נקראת כך בפי תושבי המקום. בשכונה בתים בעלי פתחים נמוכים שיוחסו ליהודים, אך מבית הכנסת הישן של היישוב היהודי במאות י"ח-י"ט לסה"נ[1] לא נותר דבר (חורבותיו ניכרו עדיין במקום עד למלחמת העולם הראשונה).
בדרום הכפר, ליד הכביש הראשי – בית העלמין היהודי. בבית העלמין מצבות קבורה רבות, חלקן הגדול של יהודי עכו שנקברו כאן בתחומי ארץ ישראל (מנהג שנמשך עד שנת 1936). מצבות אחדות שהוצאו מבית העלמין ושימשו בשימוש משני בבנייני הכפר הסמוך כאוכת, הועברו בעבר לקיבוץ בית העמק השכן[2]. המצבה הגדולה ביותר בבית העלמין היא של ר' משה מלכי, ראש קהילת צפת במחצית הראשונה של המאה הי"ח לסה"נ, שנפטר בעכו לפני שנת תק"ז (1747). גם צפתיים אחדים הובאו לקבורה בכפר יסיף, כפי שמעיד ר' יוסף סופר בשנת ה"א תקכ"ב (1762). ליד קברו של ר' משה מלכי נמצא, כנראה, קברו של הרמח"ל, ר' משה חיים לוצאטו מחבר 'מסילת ישרים', אשר עלה ארצה והתיישב בעכו בשנת תק"ג (1743), ונפטר בה יחד עם אשתו ובנו במגיפה שאירעה שנה אחת או שנים מועטות לאחר מכן. קברו נזכר באיגרת מחדשי היישוב היהודי בכפר יסיף[3] [ה"א תק"ז – 1747]. אמנם יש מכתב מאנשי טבריה [נדפס בירים משה] הטוען כי הרמח"ל קבור בעירם ליד רבי עקיבא, אולם יותר מסתבר כי הובא לקבורה במקום הקרוב לעכו ושהיה מקובל לקבור שם את מתי עכו, ולא במקום כה רחוק מהעיר. גם המצבה המצויינת ומיוחסת כיום לרמח"ל

היישוב כפר יסיף, כ-8 ק"מ צפונית-מזרחית לעכו בקו אווירי, הוא כיום כפר מעורב שתושביו נוצרים, מוסלמים ודרוזים. שמו הקדום של היישוב, כנראה יסף, מופיע בתרגום השבעים ליהושע [יט, כט], ואולי הוא 'כפר אסיפה' הנזכר בקינה על חורבן קהילות יהודיות מראשית תקופת הגאונים . יש חוקרים המזהים בו את 'כפר עכו', הנזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו משלהי תקופת הבית השני ובמקומות שונים בתלמוד [תענית כא, א ועוד], אך אחרים מזהים את כפר עכו באל-מכר (ישוב ערבי בקרבת עכו), או במקומות אחרים