כאמור, ברוב שטח בית הקברות לא נשארו כלל מציבות אבל עדיין נשארו שרידי מציבות העומדות כגל – עד לקיומה של קהילה יהודית פעילה שבעבר שמרה על המקום, כהיום, בית הקברות אינו מגודר כלל, ומנסיונינו המר, בית קברות שאינו מגודר נגזל ע”י שכנים המגדילים את שדותיהם, וע”י סוחרי נדל”ן תאבי בצע.
כבר עכשיו פועל מפעל נגרות על שטח בית הקברות, ועוד שני מבנים אשר נבנו על שטח בית הקברות תוך התעלמות מוחלטת מהשוכנים תחת מרצפותיהם אשר קנו את השטח מכספם הפרטי למנוחת עולמים, ואיך נוכל שלא לזעוק אנו את זעקתם הדוממת.
לאחרונה הגישו כמה מתושבי הכפר בקשה להקמת מחציבה על שטח בית הקברות לאחר שלטענתם יושב בית הקברות על מכרה זהב.

האגודה לקחה עו"ד מקומי ועו"ד מקייב‚ על מנת שינהלו משפט כנגד הרשויות וייצגו את החיים והמתים על בעלות שטח בית הקברות. כמו"כ מנהלים עורכי הדין משפט כנגד מפעל הנגרות להוציאו משטח בית הקברות.

′טריבושאן′, או ′דילווא – Dilove′ כפי שהוא מכונה היום, הינו כפר קטן הממוקם 18.8 ק"מ דרומית לראחיב – Rakhiv שבמחוז זקרפטסקא שבאוקראינה.

הכפר הינו קטן ביותר אך פרסומו הגדול נובע ממיקומו האסטרטגי במרכז הגיאוגרפי של אירופה.
יחד עם העובדה שהמקום שוכן בצל הרי הקרפטים הענקיים והיפיפיים, מושך אליו המקום תיירים רבים מכל רחבי אירופה.

מעט מאד ידוע לנו על חייה היהודיים של הכפר טריבושאן, אך מבית העלמין היהודי הגדול יחסית ניתן ללמוד שבעבר התקיימו בה חיי קהילה תוססים.

קשה להעריך מתי בדיוק החלו להפעיל את בית החיים במקום אבל מהרשום על המציבות ניתן להעריך שאת הפעלת בית החיים החלו בשנת ה. אלפים ת"ר לערך וייתכן שאף בזמן מוקדם יותר.
גודל בית החים כ- 300 מטר אורך, וכ- 50 מטר רוחב. על חלק מבית החיים הקימו מפעל
נגרות לחיתוך עצים, ובחלק מבית החיים נשארו מציבות.

קבורים בין היתר:
רבי חיים שמעון פרייזלער
רבי אפרים יהודא פרייזלער
רבי שרגא פייביש ווייס שוחט
מו"ה משה יואל ב"ר צבי
רבי דוד דוב ב"ר זכריה מנחם
"מרת אסתר בת הרבני הישיש הנכבד מו"ה שלמה – נפטרה חמישה ימים לחודש מרחשוון שנת תרו"ם לפ"ק"