Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

"ושם, במקום גניזת הצדיק, זוכה כל אחד שירחמו עליו מלמעלה וידונו אותו לכף זכות".

(שלוחין ב' י"ג)

"ועל כן הוא דבר גדול מאוד מאוד להרבות לילך על קברי צדיקים אמיתיים".

(כתובת קעקע ג' ב')

על ידי השתטחות על קברי צדיקים, הקב"ה עושה לו טובות, אף על פי שאינו ראוי לכך.

(ספר המידות, צדיק קעג)

"עיקר השראתה שכינה בדורותינו אלה - בקיברי צדיקים".

(מובא ב"לשם" חלק ד' בשם הגר"א)

"מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ להשתטח על קיברי צדיקים, מצד שהיא מצוה רבה".

מובא ב"שדי חמד" (מערכת ארץ ישראל אות א')

עזרו לנו להמשיך
לשמר את העבר היהודי ברחבי העולם, ולהציל בתי קברות באירופה ולשמרם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

רבי יוסף משה ממז'בוז'

רבי יוסף משה ממז'בוז'

ט"ו

חשוון

ה'תרי"ב

ט"ו

חשוון

ה'תרי"ב

רבי יוסף משה ממז'בוז', נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל בעל האוהב ישראל מאפטא, ולאמו בת רבי יעקב מטורטשין.

חייו:
בשלהי חודש אדר, שנת ה'תקע"ד, הגיע רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא יחד עם שני בניו להתיישב בעיר מז'בוז' ערש החסידות להניג בה את חצרו.
ה' ניסן שנת ה'תקפ"ה נפטר רבנו בעל האוהב ישראל מאפטא, בנו בכורו רבי יצחק מאיר מז'ינקוב שלא רצה לפגוע באחיו הצעיר, עזב את העיר מז'בוז' ועבר לדור בעיר ז'ינקוב שם תקע יתדו עד ליום פטירתו.
רבנו רבי יוסף משה נשאר לגור במז'בוז', הוא ירש את דירת אביו ואת בית מדרשו הסמוך לה, שם המשיך להתפלל יחד עם שאר חסידי אביו.

נישואיו:
רבנו נשא לאשה את מרת הינדא נכדת רבי משה מפשווארסק זיע"א.

אדמו"רותו:
למרות שרבים מחסידי אביו המשיכו לבוא לרבנו, להתברך מפיו ולמסור פתקאות, רבנו לא נהג באדמו"רות והיה מעודדם לנסוע יחד עימו לאחיו רבי יצחק מאיר בז'ינקוב.
רבנו עצמו היה חסיד נלהב של אחיו הגדול ומדי פעם היה נוסע לחסות בצילו, לרבנו אף היו זמנים קבועים בכמה מועדים בשנה אותם היה עושה בקביעות אצל אחיו בז'ינקוב.
בדרכו לז'ינקוב היה רבנו עובר דרך כפרים ועיירות, שם התגוררו הרבה מחסידי אחיו אשר היו שולחים עמו פתקאות עם פדיונות, שימסור לאחיו רבי יצחק מאיר.
רבי יצחק מאיר שמצדו אף הוא כיבד והעריך מאוד את רבנו היה לוקח מאיתו רק את הפתקאות, בעוד שאת כספי הפדיונות היה משאיר אצל רבנו.

תושבי מז'בוז', שעוד הסתופפו בצל אביו, הרה"ק מאפטא, נגהו כבוד גדול ברבנו, תמכו בו והחשיבו אותו לאיש צדיק ומורם מעם.
כאמור לא נהג רבנו באדמו"רות, אך בימי ראש חודש נהג לצאת למסע על הכפרים והעיירות שהיו תחת חסותו של אביו, שם ערך סעודות ראש חודש, בהשתתפות אנשים רבים מכל הגלילות, שהגיעו להסב סביב שולחנו הטהור.

פטירתו:
ביום ט"ו מר חשוון שנת תרי"ב, נפטר רבנו לבית עולמו ונטמן סמוך לציון אביו הקדוש.
בשנת ה'תר"ח תיקן רבנו וחנך את בית הקברות החדש במז'בוז', אף על פי כן הביע רבנו את רצונו להיקבר בבית העלמין הישן, סמוך לאביו.
תושבי העיר מילאו את צוואתו ולמרות הקשיים שהוערימו השלטונות הצליחו חסידיו להטמינו בסמיכות לאביו.

מילדיו:
רבי ישראל אהרן
רבי דוד
רבי אליעזר
מרת חיה חנה אשת רבי מנחם מנדל ב"ר חיים מסטנוב

Scroll Up

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא: